דברי ריבות · חלק שצ״ה סימן א׳

שאלה ילמדנו מורנו צדק על אודות יהודי א' שנתעלם מן העין פה בגדאת בתוך העיר ושמו יוסף והאיש הזה זה דרכו כל הימים לסבב בשווקי העיר לקנות כסף או זהב מאשר ימצא ויהי היום ויבא כותי אחד אצלו בערמה ושם הכותי תשבולי נודע בשערים כי הוא חופר חפירות ומוציא אבנים ומוכרם לצורך בנין ויאמר אליו כי מצא חפצים מכסף וזהב ומטבע ישן ורוצה למוכרם בהחבא וזה דרכו של כותי הנזכר לפתות בני אדם ולהורגם ברשת זו טמן וכן עשה לקצת יהודים לרמותם ולא הועילו מעשיו וכשבא אצל זה יוסף הנזכר פתה אותו ונלכד ברשתו ונתפתה ללכת עמו בערב בעת שסוגרים דלתות העיר כי מבעוד יום סוגרים אותם מפני פחד מלך פרס ויש מקיר החומה ולפנים מרחב גדול הרבה ממדבר שמם עד מקום ישוב הבתים וביתו של הכותי הנז' הוא סמוך למדבר השמם ומעשהו בכל יום שהוא חופר החפירות בתוך המדבר הנזכר וכראות בני ביתו של יוסף הנזכר כי נחשכו ככבי נשפו ולא בא עוד לביתו נבהלו נחפזו ויקומו בנשף באישון לילה ואפלה וילכו עם הסובאשי עד בית הכותי התשבולי הנזכר ויקראו לו ואיחר לצאת ויהי אך יצוא יצא עיף ויגע ורפה ידים והו' מזיע ויחרד האיש מאד ויאמר אליו הסובסי היכן הוא היהודי שבא עמך לעת ערב ויאמר לא היו דברים מעולם ולא ראיתי יהודי ויאמרו גואלי הדם לסובשי עתה בעת הזאת הרג אותו תפוס אותו ויאמר תפשוהו ויבאו מכירי הכותי וערבו אותו עד אור הבקר ויהי בבקר שמו אותו במשמר להוליכו אצל הבאשה לעונשו בייסורין אולי יודה על הדם אשר שפך והעיד שי"ך יחייא יצ"ו בתורת עדות בב"ד שבאותו בקר עצמו בא אליו כותי אחד שהוא פקיד על מכס הכסף ויאמר אליו מסיח לפי תומו חבל על יוסף היהודי הנהרג על ידי התשבולי שבבואי אמש אחרי סגירת דלתות העיר מצאתיו הולך יחידי בתוך המדבר השמם שמקיר החומה ולפנים ואמרתי לו להיכן אתה הולך יחידי בעת הזאת בתוך המדבר השמם הזה עתה לא יש פתח פתוח לצאת ולא עת יציאה שמא יש עמך איזה כסף גנוב מהמכס ומששתי בו וחפשתיו ומצאתי תחת אצילי ידיו לחם וצנונות ובאזורו פרוטות הרבה ואשא עיני וארא את התשבולי מרחוק ואמרתי לו ליוסף שמא אחרי הבליעל הזה אתה רוצה לילך אל תלך עמו כי זה יהרוג אותך על כל פנים שכן דרכו לפתות בני אדם ולהורגם לכן חזור בך ומשכתי אותו והכתיו והעצרתי בו להחזירו עד שהיה שם זקן אח' ערבי ואמר לי למה תכה כל כך היהודי הזה הנח לו שילך למקום חפצו חבל עליו שנהרג ולא שמע לעצתי עד כאן דברי הכותי המסיח לפי תומו והעידו יהודים שכך הוא האמת שהיה בא לביתו לעתותי ערב ועמו לחם וצנינות ובאזורו פרוטות כדברי הכותי המסיח לפי תומו והעיד שי"ך יחייא הנזכר שקודם לכן ג' או ד' ימים היה מפתהו התשבולי הרע הזה להוליכו עמו למכור לו כסף או זהב ולא רצה ללכת עכ"ד עוד העיד שי"ך יצחק בתורת עדות בב"ד שיום אחר אבידת יוסף הנזכר בא אליו כותי אחד מסיח לפי תומו שבנו של התשבולי הרוצח הנזכר ושאל את פיו ויאמר לו הלא מצאתם ההרוג הלזה שאתם מחפשים עליו ויאמר לא מצאנוהו ויאמר הכותי יודע אני שנהרג ומקום קבורתו והיה רוצה להראות מקום קבורתו ובא כותי אחד חברו וראהו יושב בתוך יהודים הרבה שהיו רוצים ללכת עמו לראות מקו' קבורתו ובראותו קבוץ יהודי' אמר לו מה אתה רוצה להראות לתת חרב ביד המלכות להרגך כי יתפשוך ויאמר שאתה הרגת אותו גם העיד רבי מנחם או"שיש י"צו בתורת עדות בב"ש שהי' אומר כותי המל"ת ליהודי' באו עמי מנגד הרחק כי אני מפחד מבני המהלה שלא יראו אותי מראה לכם הקבר ויהיו עיניכם רואות במקום שאשב ושם הוא מקום קבורתו ובא הכותי השני הנזכר חבירו והוציאו ממקום מושבו בהכאות ובחירופין והוליכו עמו באמור אליו כי בדבר הזה שהוא רוצה להראו' יש היזק לכל בני המהלה מענין תביעת הדם מהמלכו'. ובכן מנעו מלהראות קבר ההרוג הנז' ועל פי הדברי' האלה יאיר עינינו המורה לצדקה אם תהיה אשת יוסף ז"ל הנז' מותרת להנשא אם לאו גם ברכו' יעטה מורה.