שאלה ראובן היה נושא ונותן עם שמעון ולוי שהיה ונותן להם מסחורתו למכור ועל ידיה' היה ראובן מוכר סחורתו ויהי יום מהימים נתפעם ראובן עמהם וקפץ ונדר בנזירות שמשון שלא לשאת ולתת עמהם עוד ושוב נתחרט ראובן על נדרו, בהיותו תוהא על נדרו נמצא שם נפתלי ואמר לו הודיעני מלין הוצאת מפיך בשעת הנדר יען הכל תלוי בסגנון לשון הנדר ופתח לו נפתלי ואמר אולי אמרת בלשון הזה יו ריסיבו נזירות שמשון קינו אייאש די מי מאש פרובי"גו אי די נו טראטאר ון מאש קון ווזוטרוש והשיב לו ראובן כן דברת בלשון הזה אמרתי האמנם הוספתי שאמרתי יו ריסיבו נזירות שמשון קון טודוש שיש תנאים ויהי לקצת ימים חזר נפתלי לחקור בדברי ראובן לדעת סגנון הלשון שהוציא מפיו ופעם היה אומר שאמר כלשון הזה יו ריסיבו נזירות שמשון קי נון אייאש די מי מאש פרובי"גו אי די נו טראטאר מאש קון ווזוטרוש ופעם היה אומר שאמר יו ריסיבו נזירות שמשון שי מאש דימי פרוביגו אוביירדיש אי שי יו טראטארי מאש קון ווזוטרוס אז השיבו נפתלי ואמר לו ראה גם ראה איך אמרת בשעת הנדר יען אם אמרת כלשון זה יש לו התרה ואם כלשון הזה אין לו התרה השיבו ראובן ואמר איני יודע באי זה לשון משתים אלה נדרתי דכיון שאיני יודע הדין מלתא דלא רמיא עליה דאיניש לאו אדעתיה ולפי הנראה מדברי ראובן אמר בלשונו יו ריסיבו נזירות שמשון קון טודוש שיש תנאים ושאל ממנו נפתלי אם יודע מה הם התנאים ואם פירש אותם בשעת הנדר והשיב שאינו יודע מה הם התנאים ושלא פירש יותר בדבריו ילמדנו רבנו אם יש התר לנדרו.
דברי ריבות · חלק שצ״ב סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.