ועוד איכא טעמא אחרינא לזכות לה"ר דוד הנז' וזה שכתב בעל התרומות הביאו מהרי"ק ז"ל חשן המשפט סימן קע"ט דלא אמרו דבר הידוע לשותפות אין לאחד חזקה בו על חבירו אלא כשיש עדים שאותו דבר הוא של השותפות וגם יש עדים שראו עכשיו בידו הא לאו הכי מיגו דאי בעי אמר לא היו דברים מעולם אי נמי אהדרתיה ניהלך כי אמר של השיתוף היא ואתה חייב לי נאמן כיון שכן בנדון דידן אי ליכא עדים שראו עכשו ביד ה"ר דוד סחורות השותפות נאמן לומר הוא חייב לי כך וכך הסך שלקח אביהם אפילו ליכא עדים וב"ד שהודה עליו במיגו דאי בעי אמר כבר החזרתים כל שכן שכפי הנשמע כלהו איתנהו שהודה מחיי' וגם ליכא עדים שראו עתה ביד ה"ר דוד נכסי השותפות באופן דאית ליה מיגו ולכן על פי הדברים האלה גמרתי אמרתי שהדין עם ה"ר דוד רוסו הנזכר לע"ד ואמר לי לבי הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
דברי ריבות · חלק שפ״ח סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.