תשובה עיקר ושרש דין זה הוא בכתובות פ' אלמנה ניזונת דתנן התם היתה כתובתה מאתים ומכרה שוה מנה במאתים או שוה מאתים במנה נתקבלה כתובתה ופריך בגמרא מאי שנה שוה מאתים במנה דאמרי לה את אפסדת שוה מנה במאתים נמי תימא אנא ארווחנה אמר רב נחמן כאן שנא ר' הכל לבעל המעות כדתניא הוסיפו לו א' יתירה הכל לשליח דברי ר' יהודה ר' יוסי אומר הכל לבעל המעות והא דתניא ר' יוסי אומר חולקין אמר רמי בר חמא לא קשיא כאן בדבר שיש לו קיצבה כאן בדבר שאין לו קיצבה דבר שיש לו קיצבה חולקין ופי' רש"י כגון קטנית הנמכר במדת מלא כלי בפרוטה אם הוסיפו א' יתירה חולקין דמתנה הואי יש לומר לשליח ניתנה וי"ל לבעל המעות ניתנה דבר שאין לו קיצבה כגון טלית וחלוק הנמכרים באומר פעמים מותר למכור בזול ופעמים בצמצום הכל לבעל המעות שאין כאן מתנה וכן פסק שם הרי"ף בהלכות וכתבו שם התוספות דבדבר שאין לו קיצבה כעין משנתינו שמכר לו בזול מחמת מעות שוה מנה במאתים אפילו ר' יהודה מודה שהכל לבעל המעות והטעם כמו שפירשו התוספות דכיון שהזילזול בא מחמת המקח הכל לבעל המעות הרי דלכ"ע בדבדר שאין לו קיצבה הכל לבעל המעות משום דאין כאן מתנה עד שנאמר לשליח ניתנה:
דברי ריבות · חלק שפ״ג סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.