וכיון שכן בנ"ד אם האמת הוא כמו שטוען שהיה חייב לו ראובן הסך ההוא איך נתחייב וכתב שטר חוב עליו שהיה חייב סך כך שהרי בזמן ההוא כבר הגיע זמן פרעון שטרו שמתוך דבריו של האפוטרפוס נראה שבשעת פטירת ראובן כבר הגיע זמן הפרעון שכן כתוב בשאלה שאמר שלהיות שלא נמצא בעת פטירת ראובן לא תבע החוב אז ועוד לא די שנתחייב בשטר אלא שפרע בפועל ליתום י' אלפים אש' אלא ודאי ידים מוכיחות שהשטר ההוא פרוע ואפי' יהיה מקויים בב"ד דאמרינן שובר היה לו לראובן ואבד דאי לא תימא הכי לא היה לו לאפטרופוס להתחייב בשטר בשום סך אלא היה לו לומר ליתום אביך חייב לי סך כך ואף אם לא היה אז השטר בידו היה נאמן במיגו דאי בעי אמר החזרתי לך המעות שהייתי אפטרופוס עליהם ואפילו לסברת י"א שמביא ח"מ סימן פ"ה דאפילו בהלואה אם כותבין השטר תחלה אין הלוה יכול לטעון היה לך להפרע מחובך מפני שיאמר המלוה הוצרכתי למעות ולא יכולתי ליפרע ממך בנ"ד לא שייך האי טעמ' שהרי היו המעו' ביד האפוטרופוס ומי הכריחו להתחייב בשט' אלא ודאי אין בטענתו ממש ושטרו הוא חזקת פרוע:
דברי ריבות · חלק ש״פ סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.