תשובה לענין הטענ' הא' שטען האפטרופוס שמוציא שטר חוב על אביו של היתום טענה זו אין בה ממש והשטר ההוא כחרס הנשבר וטעמא דמילתא דמשנה היא פ' שני דייני גזירות ב' שהוציאו שטר זה על זה ופי' רש"י ראובן על שמעון ושמעון על ראובן שטר שהוציא ראובן מוקדם ושל שמעון מאוחר אדמון אומר אלו הייתי חייב לך כיצד אתה לוה ממני ופי' רש"י יכול שמעון לומר לראובן אלו הייתי חייב כדברי שטרך כיצד אתה לוה ממני אחרי כן היה לך לתבוע את חובך ממני וחכמים אומרים זה גובה שטר חובו וזה גובה שטר חובו וקאמר בגמ' אי דמטא זימניה כלומר זמן פרעון החוב הראשון כשבא המלוה ללות מן המלוה מאי טעמא דרבנן דמכשרי שטרו של מלוה ראשון הרי הגיע זמנו והיה לו לתובעו ולא ללוות אלא ודאי נאמן שמעון לומר פרוע הוא ושובר היה לי ואבד או החזרת לי את השטר ונפל ממני ומצאתו כמו שכתב הרא"ש שם בפסקיו, עד דמוקי לה בגמרא פלוגתא דאדמון וחכמים בדאתא בההוא יומא דמטא זימניה:
דברי ריבות · חלק ש״פ סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.