דברי ריבות · חלק ש״פ סימן א׳

שאלה ראובן מינה לשמעון אפוטרו' להיות מפקח על בנו ועל העזבון שלו ושמעון בעת שצוה ראובן לא נמצא בעיר אמנם אחר שבא נתרצה להיות אפוטרופוס ולאחר שנתגדל היתום והיה בן י"ד או ט"ו שנה עמד בחשבון עם האפטרופוס ונמצאו ביד מעזבון אביו עשרה אלפים לבנים ונתפשר היתום על האפטרופוס שיעמדו המעו' בידו עוד חמש שנים ויתן לו לאחר החמש שנים חמשה אלפים וחמש מאות לבנים אחרים ריוח וכל זה בלי אחריות כלל רק רבית קצוצה ולאחר הגיע הזמן מהחמש שנים הנזכרים בקש היתום מהאפטרופוס הט"ו אלפים לבנים ות"ק אש' ולא היו לו מעות לאפטרופוס ולכן בקש היתום ממנו שלפחות יעשה לו שטר חוב מהמעות הנז' וכן עשו לא עברו ימים מועטים ופרע ליתום העשרה אלפים אשפרוש מהקרן ובין כך מת היתו' ועתה קמו יורשי היתו' ותובעי' מהאפוטרופוס שארית החוב הכתוב בשטר והאפטרופוס הוציא עכשיו שטר מקויים על אביו של היתום שהיה חייב לו י"ו אלף אשפרוש וטען שלהיות שבעת פטירת ראובן לא נמצא הוא בפניו על כן לא נתבע החוב הזה אז ויורשי היתום טוענין שאם כן למה נתחייב לבנו אחר כך בשטר ולא ניכה לו חוב אביו ועוד טען שמעון שכבר פרע לו עשרה אלף אשפרוש שהם הקרן והשאר הוא רבית קצוצה ואינה יוצאה בדיינין ויורשי היתום טוענין שהם אינם יודעים כלום אלא השטר עומד בחזקת כשר והכל היה קרן ולא ריוח על כל זה יורנו איזה הדרך ישכון אור.