דברי ריבות · חלק שע״א סימן ב׳

תשובה נראה לע"ד דאף אם לא היה בשבועה הראשונה תנאי וגם אם לא התירוה אלא שנשארה בתקפה ובחזקתה מ"מ חלה השבוע' השניה וטעמא דמילתא דגרסינן בשבועות פרק שלישי שבועה שלא אוכל ואכל נבלות וטרפות שקצים ורמשים חייב ופריך בגמ' אמאי מושבע ועומד מהר סיני הוא ופירש רש"י ואין שבועה חלה על שבועה ומשני רב ושמואל ורבי יוחנן דאמרי בכולל דברים המותרים עם דברים האסורין ופרש"י שאמר שבועה שלא אוכל נבלות ושחוטות דמיגו דחיילא השבועה אשחוטות חיילא נמי אנבלות וכן פסקו כל הפוסקים הרי"ף בפרק ערבי פסחי' הביא ל' הירו' לפסק הלכ' שבועה שלא אוכל מצה אסו' לאכול מצה בליל פסח שבוע' שלא אוכל מצה בליל פסח לוקה ואוכל מצה בליל ופי' הר"ן אסו' לאכול מצה בליל פסח דשבוע' חלה לבטל המצו' בשב ואל תעשה בכולל הילכך האיך שבועה מגו דחיילא אמצה דכל ימות השנה חיילא נמי אמצה דליל פסח אבל שבועה שלא אוכל מצה בליל פסח כיון דהכא ליכא כולל אין שבועה חלה לבטל את המצות וגם הרמ"בם ז"ל הלכות שבועות פ"ה כתב נשבע שלא יאכל מצה שנה או שנתים הרי זה אסור לאכול מצה בליל פסח ואם אכל חייב משום שבועת ביטוי ואין זה שבועת שוא שהרי לא נשבע שלא יאכל מצה בליל פסח אלא כולל עתים שאכילת מצה בהם רשות עם עת שאכילתה בו מצוה ומתוך שחלה שבועה על שאר ימים חלה על ליל פסח וכן פסק הטור יורה דעה סי' רל"ו.