שאלה מי שנשבע ביד ראובן לישא את בת שמעון לאשה בעבור טובת הנאה שקבל ממנו והתנה עמו שיהא דבר זה מכוסה ביניהם פן ישמע לוי בדבר ויקפיד עד אשר יפייסהו וכאשר שמע שנתפרסם הענין והקפיד לוי אמר אם כן עברו על התנאי ועל מנת כך לא נשבעתי ואם כל זה ליותר חומרה קבל התרה לשבועתו בפני ג' ואחר שהותר אז נשבע על דעת רבים מפורשים לישא את בת לוי בשביל טובת הנאה ונדר בנזירות שמשון אם ישא אשה אחרת חוץ ממנה. ועוד נדר בנזירות שמשון אם ישאל או יקבל התרה לזו השבועה האחרונה האם אפשר להתירו משום שהתרה הראשונה לא היתה כלום ואם כן השבועה והנזירות לא חלו והיינו כדי לחוש לאותם הרבנים האומרים שאפילו בדיעבד אם התירו אינו מותר אבל הכא המתירים ידעו בשבועה ראשונה והודיעם איך היתה על תנאי ועברו על תנאו ועוד הודיעם שיש נדנודי עבירה באותה שבועה ולכך התירו לו דבכי האי גוונא אפי' אותם רבנים יודו דאפי' לכתחלה מתירים לו ועוד דבכאן יש שבועות אחרות ונזירות שהם ודאות ובכי האי גוונא לא דברו אותם רבנים ועתה יורנו מה יהיה הדין על זה.
דברי ריבות · חלק שע״א סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
