דברי ריבות · חלק ש״ע סימן ה׳

וא"ת הרי כתב הרא"ש בפסקיו פ"ק דקדושין על ענין ירושת מומר דיורש את אביו דאף על גב שחטא ישראל הוא לקדש אשה ולגרש מכל מקו' אם אפשר טוב לתתי ביד בית דין דלא יהבין ליה דאזיל ואכיל בהיותו כותי וכיון שכן בנדון דידן יהיו הנכסים עומדים עד שנראה אם ישוב ויתנו לו ירושתו שכן כתב שם הרא"ש ואם ישוב יתנו לו ירושתו וי"ל שכבר האריך בזה הרב ה"ר דוד הכהן ז"ל שם בבית הנז' וכתב שהרי הרא"ש עצמו בתשובה הנז' פסק הלכה למעשה שכיון שהמומר היה כותי בעת פטירת המוריש אפילו שעה א' פקעו רבנן הירושה מיניה ואחר כך אפילו ישוב כבר זכו בו היורשים שכבר היה הוא מסולק מן הירושה שכן כתב הרא"ש שם וכיון שאינו יורשו לאלתר כשמת אבי המומר זכתה בת המומר וכו'. ועוד דאפי' מאן דסבר דמומר יורש את אביו הוא דוקא אם ישוב בתשובה אבל אם לא ישוב מודה דקנסינן ליה ומסלקינן ליה מירושתיה וכיון שכן ממה נפשך יהבינן לה ללאה הנז' נכסי ראובן הנפטר הנז' משום דאיכא ספק ספקא ובכל ספק ספקא אזלינן לקולא ואפילו בדאורייתא כמו שכתב הרב ה"ר דוד כהן ז"ל שם בתשובה הנז' והכא הויא ספק ספקא ספק אי הוי יורש אם ישוב ספק אינו יורש שהרי לרב גאון ספק ולרבינו חננאל ולרב יהודה שהביא הרא"ש ז"ל בתשובתו הנז' אינו יורש אפילו ישוב משום דסברי דדבר תורה מומר אין לו ירושה ואת"ל דהוי יורש אם ישוב שמא לא ישוב וספק ספקא זה מתהפך ספק מומר זה ישוב או לא ישוב ואת"ל דישוב ספק יורש ספק אינו יורש וכמו שהאריך הרב הנז' יעויין משם.