דברי ריבות · חלק שס״ז סימן ד׳

חזרתי לכתוב על מה שכתבתי להיות שראיתי מי שכתב שלהיות שכתוב בשטר הצואה הנז' הוו עלי עדים וכתבו' בכל לשון של זכות ויפוי כח וחתמו ותנו ליד אחי וכו' זה הלשון חשיב יפוי כח כמו תנו לו מנה ואף כתבו וזה אינו אלא כמו שכתבתי וזה שציוה שהשטר שציוה לכתוב להקנות בו רצה שיהיה בכל לשון של זכות ויפוי אבל מכל מקום שטר מיהא בעי להקנות וראיה לזה שהביא מהרי"ק ז"ל ח"ה סי' ר"ן תשובת שאלה בשם הרי"בש ז"ל כתב שנשאל על שכיב מרע שציוה ואמר הוו עלי עדי' וכתבו וחתמו בכל לשון של זכות ותנו לפלוני ופלוני שרציתי ומיניתי אותם אפטרופסי' על כל מה שיש לי בעולם וכו' והשיב שלא אמרו מתנת שכיב מרע שכתוב בה אמר לנו כתבו וחתמו שמא לא גמר להקנותו אלא בשטר לא אמרו אלא לענין מתנותיו אבל לענין אפטרופסות אינו כן דמה הוא נותן להם שנאמר לא גמר להקנות להם אלא בשטר והלא השטר אינו אלא לראיה שהוא ממנה אותם אפטרופוסים וכו' ואם איתא שהלשון הנז' חשיב יפוי כח תיפוק ליה דאפילו היה נותן להם מתנה מהני כיון שכתב להם כתבו וחתמו בכל לשון של זכות דחשיב יפוי כח אלא ודאי נראה שאין הזכות והיפוי על המתנה בלא שטר אלא שהשטר של ההקנאה יהיה כתוב בכל לשון זכות ויפוי אבל מכל מקום שטר מיהא בעי גם מה שכתוב בצואה ולהיות ביד שמעון לראיה ולזכות כתבנו וחתמנו ביום פלוני לא חשיב יפוי כח שדברים אלו הם דברי העדים לא דברי המצוה והם אומרי' שלהיות ביד שמעון לראיה וזכות שצוה המצוה שעל ידי שטר זה יהיה קונה הארגז להוציאו מיד היורש האמתי כתבנו וחתמנו וכו' כלל העולה דבהא סלקינן ונחתינן שאם לא כתבו ונתנו שטר מתנה לשמעון קודם שמת ראובן לא קנה שמעון הארגז והוא עומד בחזקת היורש האמתי כמו שכבר כתבתי זהו מה שנראה לע"ד ואמר לי לבי הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.