וכיון שכן בנדון דידן מתוך לשון המצוה הנז' נראה דלא גמר לקנות הארגז הנז' אלא בשטר שהרי קודם שהזכיר שום מתנה בעולם ציוה ואמר כתבו בכל לשון של זכות ויפוי כח וחתמו ותנו ליד אחי שמעון וכו' שאני נותן לו במתנה כך סחורה וכו' ואין בדבריו שום הודאה שמה שציוה לכתוב המתנה היה ליפוי כח המקבל בלא צורך אלא אדרבה ציוה שיהיה השטר שכיון לכתוב להקנות בו שיהיה בכל זכות ויפוי כח אבל מכל מקום שטר בעי וכיון שכן אם כתבו וחתמו השטר ונתנו לשמעון מאותה המתנה של הארגז קודם שמת ראובן המתנה קיימת ויגבה שמעון הארגז ואם לא כתבו ונתנו עד שמת ראובן הארגז הוא בחזקת היורש האמתי של ראובן שאפילו לא יהיה אלא ספק לא מפקינן ממונא מחזקת היורש כל שכן שהוא ודאי מתוך לשון המצוה דלא גמר להקנות אלא על ידי שטר זהו מה שנראה לע"ד ואמר לי לבי הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
דברי ריבות · חלק שס״ז סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.