באופן שעלה בידינו דאיכא ספק ספקא ספק אם הלכתא כרי"ף והגאונים ואפילו נתרצה אחר הקידושין ולא חל הקדושין ולא בעייא גיטא ואת"ל דלית הלכתא כותייהו אלא דאם נתרצה אחר כך דהוו קידושין ספק אם נתרצה קודם המיאון וחלו הקדושין או אחר המיאון ולאו מהני ריצוי שלו שכבר נפקעו הקידושין קודם רצונו וזה הספק ספקא מתהפך במשא וזה דאמרי' ספק אם נתרצה האב קודם המיאון ספק אם נתרצה לאחר המיאון ואינה צריכה גט ואת"ל דנתרצה קודם המיאון ספק אם הלכתא כהרי"ף שהם גאוני עולם דסברו דלא מהני רצוי שלאחר קדושין ולא בעי גט וכיון דאיכא ספק ספקא אזלינן לקולא ואפילו באיסורא דאורייתא ולכן גמרתי אמרתי שהחכמים שהתירוה להנשא לקטנה הנז' על ידי מיאון בלא גט נעשו שותפים להקב"ה במעשה בראשית על שדנו דין אמת לאמתו לע"ד ואמר לי לבי הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
דברי ריבות · חלק שס״ו סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.