דברי ריבות · חלק שס״ו סימן א׳

שאלה מעשה שהיה כך היה שראובן היה עני חוזר על הפתחים והניח את אשתו שילדה בת וילך לו למצרים ואם הילדה בראותה שאין לה כח לקיים את הילדה היתה צועקת במרירות נפשה והאלדים אינה לידה איש אחד שמתו כל בניו ובנותיו ונתנה את הילדה לאיש ההוא והאיש ואשתו קבלו עליה' לגדל את הנערה ולהשיאה ומכל זה לא ידע אבי הנערה דבר ואחר שנתגדלה ותהי כבת שבע בא האב לקושטנדינה ויכר בתו ביד מי היתה ויבקר אותם על הטובה אשר גמלו עם בתו ושהיו מתקנים לה נדונייתה וחזר האב ללכת למצרים לחזור על פתחי הנדיבים ומתוך הדברים ניכרו דברי אמת וכולי עלמא ידעי האב הניח את בתו בידם כדי שהם ישיאו אותה כפי רצונם למי שיזדמן אלא שאין עדים בדבר שהוא עשאם שלוחים ואחר שהלך האב למצרים בקשו האיש ואשתו בחור שנזדמן על פי רצונם ועשו שטר שדוכין ביניהם ויקדשוה לו ויהי כי ארכו הימים נתקוטטו וישליכו אותו החוצה מן הבית כי היה זמן רב שהכניסו את החתן בביתם וילמדו את הילדה למאן ונתקבצו שלשה חכמים ומיאנה בפניהם והתירוה להנשא ועתה שאל השואל דאיך תצא בלא גט כיון שהיה שהות זמן שאפשר ששמע האב בקדושי בתו והבחור צועק כי היא ארוסתו ואיך התירוה ממנו בלא גט.