דברי ריבות · חלק שס״ג סימן א׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

כתובות תוספות ט"ז י"ו דאי רבן גמליאל הא אמר איהי מהימנא נראה דלמאן דאמר הטוען אחר מעשה בית דין לא אמר כלום פריך וכו' כונת התוספות בזה שהרגיש קושיא וזה דכיון דסברת המקשה הזה כשמקשה דמתניתין סתמא דלא כרבן גמליאל היא משום דסבר דכברי ושמא דמי ובפרט אליבא דתוספות שפירש לקמן דמאי דקאמר הכי נמי מסתברא דקאי אכברי ושמא דמי באופן דמקיימינן סברא זו היכי קאמר המקשה לימא תנן סתמא דלא כרבן גמליאל לא הוה ליה למימר אלא מתניתין דלא כרבן גמליאל דאי רבן גמליאל וכו' לכן תירץ התוספות נראה דלמאן דאמר הטוען אחר מעשה בית דין לא אמר כלום פריך דלמאן דאמר דמצי טעין אפילו לרבן גמליאל נאמן הבעל במיגו דאי בעי אמר פרעתיך ולהכי אמר לימא וכו' משום דאפשר לומר דרבן גמליאל סבר כמאן דאמר דמצי טעון אחר מעשה בית דין ואתיא מתניתין כותיה זהו מה שנראה לע"ד ואמר לי לבי הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.