ועוד איכא טעמא אחרינא לחייבו ללוי הנזכר אף אם נאמר דחשיב כשומר חנם וטעמא דמילתא משום דפשע פשיעה גמורה בהניחו הבאלה ברחוב החצר כמה ימים כמו שבא בשאלה כי אין דרך להניח באלה של בגדים ברחוב החצר כי אם בתוך הבית וכמו שכתב הרמב"ם ז"ל הלכות שאלה ופקדון פ"ד וז"ל כיצד דרך השומרים הכל לפי הפקדון יש פקדון שדרך שמירתו להניחו בבית שער כגון הקורות והאבנים ויש פקדון שדרך שמירתו להניחו בחצר כגון חבילות פשתן הגדולו' וכיוצא בהן ויש פקדון שדרך שמירתו להניחו בבית כגון שמלה וטלית וכו' השומר שהניח הפקדון במקום שאינו ראוי לו ונגנב משם אם אבד אפילו נאנס שם כגון שנפלה דליקה ושרף כל הבית הרי זה פושע וחייב לשלם ואף על פי שהניח הפקדון עם שלו אם ראוי לשמירה פטור ואם אין המקום ראוי לשמירה חייב בשלו רשאי ואינו רשאי בשל אחרים הרי שמשאות גדולות של פשתן ראוי להניחן בחצר אבל חבילת בגדים אין דרך להניחם בחצר וכיון שכן אפילו נשרפו באונס גמור היה חייב לוי לשלם משום דתחלתו בפשיעה וסופו באונס חייב כל שכן בנדון דידן דנגנב' המש' הפשיע' גמורה להיות שהניחה ברוחב החצר שאין דרך להניחה שם ימי מספר כמו שבא בשאלה.
דברי ריבות · חלק שמ״ג סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.