דברי ריבות · חלק שמ״ג סימן ג׳

הדי דלכל הני אשלי רברבי המלוה על המשכון הוי שומר שכר וכיון שכן בנדון דידן לוי הנזכר לא הוציא המעות ופדה הבאלה מיד נפתלי אלא להיותו בטוח ממעותיו על אותו הבאלה והוה תפוס לה אזוזי דידיה וכיון שכן חשיב שומר שכר עליה ולא מבעיא שאיבד לוי מעותיו אשר הוציא על הבאלה הנזכר אלא אפי' אם הבאלה הנזכר שוה יותר ממה שהוציא עליה חייב לוי לשלם אפילו נגנבה כיון שהוא שומר שכר עליה כי שומר שכר חייב בגניבה ואבידה ואינו פטור אלא מאונסין ואף על גב שכתב הטור שם בסימן הנזכר שר"י פסק שהמלוה על המשכון הוי שומר חנם באופן שפטור מגניבה ואבידה סברא זו לא מהני בנדון דידן אלא לפטור ללוי ממה שהיתה שוה הבאלה יותר מן המעות שהוציא עליה משום דחשיב כשומר חנם על אותו היתרון אבל המעות שהוציא על הבאלה אפילו לדברי ר"י הוי כשומר שכר עליהם ואבד חובו וכמו שכתב הטור שם ר"י פסק שהמלוה על המשכון שומר חנם הוא ואעפ"כ כנגד דמי החוב הוי כאלו פירש שמקבלו בתורת פרעון וגם על מה שהיתה הבאלה שוה יותר על מה שהוציא לוי הדין נותן בנדון דידן שחייב לוי לפרוע מתרי טעמי חדא דאע"ג דקיימא לן דבענין ממון מצי המוחזק לומר קים לי כפלו' כבר כתב מהררי"ק ז"ל שרש קמ"ט דאפילו בממון לא מצי למימר הכי בשכל חכמי ישראל חולקים ואפילו תפס מפקינן מיניה ובנדון דידן כל הגאונים ורי"ף והרמב"ם ורש"י והרמב"ן והרשב"א וכל האחרונים כלם פסקו שהמלוה על המשכון הוי שומר שכר וכיון שכן לא מצי למימר לוי הנזכר קים לי כר"י להציל עצמו מדמי יתרון שוויין הבאלה על מה שהוציא ואפילו תפס כמו שבא בשאלה שהלך לוי לליפנטו ולקח המעות מיד שותפו של ראובן חייב להחזירו ומוציאין אותו מידו.