דברי ריבות · חלק שמ״א סימן ג׳

אבל כד מעיינן שפיר נמצא שהדין עם שמעון ומהנייא ליה תפיסתיה וטעמא דמילתא שכתב הרמב"ם פרק ב' הלכות מלוה ולוה דהא דאמרינן דב"ח מאוחר שקדם וגבה מה שגבה לא גבה הני מילי בקרקעות שהיו לו בעת שלוה אבל הקרקעות שקנה אחר שלוה מבעלי חובות הרבה אף על פי שכתב לכל אחד מהן מה שאני עתיד לקנו' משועבד לך אין בהן דין קדימה אלא כלן שוין וכל שקדם וגבה זכה אף על פי שהוא אחרון וכן פסק ח"מ סי' ק"ד וכן כתב ה"ר יונה ז"ל וזהו אפילו במקרקעי כל שכן במטלטלי כנדון דידן אף על גב דנשתעבדו אגב מקרקעי דפשיטא ופשיטא דמהנייא ליה תיפסתיה לשמעון אפילו שגבה מעצמו בלא בית דין כמו שכתב הטור שם סי' ק"ד וכיון שכן בנדון דידן שאלו הנכסים ידעינן בבירור שקנאם ראובן אחר שלוה אלו החובות נמצא שאין בהן דין קדימה אף על גב דנשתעבדו אגב מקרקעי תחלה לכתובת האשה גם כן נשתעבדו לב"ח המאוחר אגב מקרקעי וכיון שכן כלן שוין בשעבוד ההוא ואם קדם ותפס האחרון זכה וכן כתב מהרי"ק ז"ל סי' ק"ד וז"ל ומתוך זה יתבאר לך שמה שכתב רבינו שעבד לו מטלטלי אגב מקרקעי אז דינם כמקרקעי ואם קדם המאוחר וגבה מוציאין מידו היינו דוקא במטלטלין שנתברר בעדים שהיו בידו קודם שלוה מהשני אבל אם לא נתברר כן בעדים מחזקינן ליהו כלוה ולוה וקנה דקיימא לן בפרק מי שמת דיחלוקו ואם קדם השני וגבה זכה ושים עיניך ולבך בזה שכמה גדולים ראיתי שטעו בו ע"כ הרי לך שכשהדבר ספק מחזקינן ליהו כלוה ולוה וקנה ומהניא תפיסת המאוחר כל שכן בנדון דידן דידעינן בודאי שאלו הנכסים לקחן אחר שלוה מהשני דפשיטא ופשיטא דמה שגבה גבה ולית לה לאלמנה נגד שמעון כלום. זהו מה שנראה לעניות דעתי יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.