דברי ריבות · חלק שמ״א סימן א׳

שאלה ראובן ושמעון היו דרים בעיר אחד והם סוחרים והיו להם שני פקידים בעיר אחרת כל אחד ואחד פקידו בפני עצמו ויהי היום ונתחברו שני הפקידים הנזכרים וכתבו לראובן ושמעון על סחורה רמוזה שנתיקרה ויועדו יחדיו ראובן ושמעון נכרתה ברית בין שנינו ונשלחה הסחורה הזאת למקום ההיא בחברה ושותפות ולקחו סך אותה הסחורה באשראי בהמתנת זמן ונכנסו ערבים פרענים זה לזה בשטר ושלחו הסחורה לפקידיהם וצוו שימכרוה ושיחזרו הריטראטו לפרוע ובעלי חובים ובין כך ובין כך חלה ראובן וכראות שמעון כי ראובן חלה ולא יתרפא מחוליו כי היה חוליו מסוכן כתב לפקידו שידבר עם פקיד ראובן ימהר יחיש לשלוח הריטראטו מהסחורה לפרוע ובעלי חובים קודם שימות ראובן וכן עשו שהשני פקידים עשו חשבון ביניהם מה שעלתה הסחורה ושלחו בספינה אחת מה שהיה צריך לפרוע החובות ואת היותר נטל כל אחד חלקו פקיד ראובן חלקו ופקיד שמעון חלקו ויהי שקרה מקרה שנתאחרה הספינה בדרך לבא עם הריטראטו מת ראובן והגיע זמן פרעון הסחורה אשר לקחו באשראי והנוגשים אצים לשמעון לפרוע החוב ופרע שמעון חלקו וחלק ראובן לא היה לו מעות לפורעו מה עשה עשה סחורה מהבגדים העתידים לבא מהריטראטו של הסחורה הנזכרת ולקח מעות מוקדמים מהקונים שלמסור להם הבגדים כשיבאו ופרע החוב וכן עשה כשבאה הספינה מסר הבגדים לקונים ההם עתה באה אלמנת ראובן ותובעת כתובתה מאותם הבגדים שהיה לו לראובן בעלה שותפות בהם ושמעון טוען כי לא היה לו לראובן שום מעות בסחורה ההיא כי אם ההנאה לבד ועוד כי שמעון לבדו הוא המוציא והמביא כי לא היו עושים עיקר אלא משמעון כי ראובן היה חשוב בעיני המלוים כמת להיותו חולה והאלמנה אומרת בעלי ראובן קנה אותם הנכסים ונשתעבד בשטר עליהם ממש כשמעון והיו באחריותו ובאו לרשותו ולכן כתיבתו קודמת ותובעת הבגדים הבאים מהריטראטו יורנו מורנו אם יש לאלמנה הזאת כח ושום זכות בטענותיה נגד שמעון יאיר עינינו באור תורתו וכסא הכבוד מעלתו יכון לעד אמן.