דברי ריבות · חלק של״ב סימן ג׳

אבל כד מעיינן שפיר נראה בנדון הזה שאין הדין כך אלא דבנדון דידן נהי דלא ביטל שטר שני את הראשון לענין דלא אמרי' שנתבטל השעבוד הראשון עד שנאמר שאם לוה או מכר המוכר הנזכר בין זמן השטר הראשון לזמן השטר השני שהיה המכר שמכר קיים או אם לוה שיוכל הב"ח לטרוף ממנו ודאי שלענין זה לא ביטל השני את הראשון אלא הראשון קיים וזכה רבי יוסף פארדו הנזכר באותו החלק מזמן הראשון אבל שנאמר שיהיה קיים השטר הראשון אפי' לענין קביעות העמוד הנזכר לא וטעמא דמילתא שכתב הרא"ש ז"ל שם בפסקיו על הא דאמרינן ומודה רב נחמן דאי אוסיף ביה דיקלא לתוספת כתביה ולא ביטל שני את הראשון ושניהם קיימים וקשה מאי שנא מהא דאמר רב הונא הוציאה עליו שתי כתובות אחת של מאתים ואחת של שלש מאות באתה לגבות מאתים גובה מזמן ראשון באתה לגבות שלש מאות גובה מזמן שני אלמא אע"פ שהוסיף בכתובה שניה לא אמרינן שתיהן קיימות ותגבה מאתים מזמן ראשון ומאה מזמן שני אלא מדלא כתב לה ואוסיפת לך מאה המאתים אחילת לשעבודא קמא אם באת לגבות השני וכן הכא לישנא דאי אוסיף בה דיקלא לא משמע דכתב ליה ואוסיף לך על שטר הראשון אלא שטר אחר כתב לו ממש ויש בו דקל יותר מבשטר הראשון וא"כ אמאי שניהם קיימים ותירץ בשם ה"ר יצחק בר ברוך ז"ל דלא דמיין אהדדי דבכתובה שדרך העולם כשמוסיפין על עיקר הכתובה שכותבין ואוסיף לה כך וכך והשתא לא עבד לה הכי אלא כתב לה שתי כתובות סתם ולא הזכיר באחרונה לשון תוספת כמנהג העולם מוכחא מילתא דלא נתכוון להוסיף על הראשון אבל במכר שאין דרך המוכרים וכו' עד וכן עקר.