דברי ריבות · חלק של״ב סימן ב׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

נראה לעניות דעתי שעם היות שלכאורה היה נראה שהדין עם ה"ר יוסף פארדו הנז' וטעמא דמילתא דגרסינן במסכת כתובות פרק נערה שנתפתתה אמר רב נחמן שני שטרות היוצאין בזה אחר זה ביטל שני את הראשון ופרש"י ב' שטרות של שדה אחת של מכר או מתנה וכתבן ראובן לשמעון אחד בניסן ואחד בסיון ביטל שני את הראשון ואם כתב לו אחריות וטרפוה ממנו אינו גובה אלא מזמן שני וקאמר עלה בגמרא ומודי רב נחמן דאי אוסיף לה דיקלא לתוספת כתביה ופירש רש"י ולא לבטוליה קמא אף כאן בנדון דידן עם היות שיש שני שטרות לה"ר יוסף הנזכר על קניית אויר זה אשר על גג בית ה"ר אברהם הנז' אחד נכתב בשנת הש"ו ואחד נכתב בשנת השכ"ו לא אמרינן ביטל שני את הראשון וכיון שבשני לא הוזכר חיוב קביעות אותו העמוד דאף על פי שבראשון הוזכר חיוב קביעות העמוד כבר ביטל השני את הראשון לא אמרי' כן משו' ששטר שני לא נכתב אלא משו' התוספת שבשטר הראשון לא קנה מאויר הגג אלא כמלוא רוחב האכסדרה לבד ובשטר השני הוסיף לו עוד ומכר לו אויר יותר מעל הגג עד הסולם אשר הוא חזקת הר' יצחק חמיץ וכן כתוב בשטר השני וז"ל ואחר כך נתפשרו ביניהם הקונה והמוכרים ומכרו לה"ר פלוני עוד מהאויר אשר על גג ביתם עד הסולם אשר הוא בחזקת ה"ר יצחק חמיץ וכו' ובשביל תוספת זה כתביה ולא ביטל השטר השני את הראשון וכיון שבראשון נתחייב המוכר להעמיד העמוד הנז' נראה שחייב להעמידו וכן פסק הר"מבם ז"ל הלכות זכיה ומתנה פרק ה' וזה לשונו היו שני השטרות במכר או שניהם במתנה אם הוסיף בשני כלום הרי הראשון קיים שלא כתב השני אלא מפני התוספת ואם לא ביטל ניטל שני את הראשון וכו' וכן חו"מ סימן ר"ם כתב מי שהוציא שני שטרות על שדה א' בין של מכר בין של מתנה וזמנו של זה אחר זמנו של זה ביטל אחרון את הראשון והמוכר או הנותו נוטל הפירות עד זמן שטר שני וכן אם לוה המוכר או הנותן בין זמן שטר הראשון לזמנו של שני בעל חוב גובה ממנו ואם יש שום תוספת בשני לא ביטל שני את הראשון וגובה התוספת מזמן השני ואת העיקר מזמן הראשון ואפילו אם לא כתב לו אוסיפית לך על מה שמכרתי או שנתתי לך תחלה. הרי לך שכשהוסיף איזה דבר בשני לא ביטל את הראשון וגובה את העיקר מזמן ראשון כי השטר הראשון בקיומו עומד וכיון שכן בנ"ד כיון שהשטר השני יש בו תוספת כמו שכתבתי לא ביטל הראשון וכיון שבראשון יש שנשתעבד המוכר להעמיד עמוד בתוך הבית גם עתה כן באופן שמכל זה נראה שהדין עם ה"ר יוסף פארדו יצ"ו.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.