וגם חזרתי ואמרתי אם ימצא איש אשר בשם ישראל יכונה שיעיד עדות שקר על העדים הנזכרים לפוסלם דאיכא תרתי לריעותא חדא מציאות העדות היותו עדות שקר ועוד דנפיק מיניה חורבא גדולה דכיון דפסלינהו בטלה עדות הקדושין ובאים להתיר אשת איש לעלמא ודאי שגם זה הוא דבר זר ולכן לבי נקפי ואם הייתי עומד בבחירתי הייתי גומר בלבי בשב ואל תעשה שאני וזה כי שאלה זו באה מארץ נכריה ואיני מכיר לאנשים לא לפוסלים ולא לפסולים ואיני יודע מה טיבם לסמוך ולנטות לאיזו כת מהם אבל מה אעשה כי רבים נכבדי ארץ רבו עלי והפצירוני והכריחוני לגלות סברתי בזה כפי אשר יורוני מן השמים לפי עניות דעתי ולא יכולתי להשיב פניהם ריקם ואמרתי הנסתרות לה' אלדינו והנגלות לנו ולבנינו עד עולם לעשות ואין לדיין אלא מה שעיניו רואות וה' יצילנו משגיאות.
דברי ריבות · חלק ש״ל סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
