דברי ריבות · חלק שכ״ח סימן ח׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

לזה אני אומר שמלבד שכל אדם וכו' לישבע שלא עלה על לב המשכירים והשוכר כך מה טוב חלקו מה נעים גורלו של הפוסק הנזכר אם לא היה יורד לדקדוק זה והטעם לפי שהוא משוה השלילה לחיוב ולכן כתב שכמו שהרצון הוא שיאמר הן גם הבלתי רצון הוא שיאמר בפועל איני רוצה וזה אינו כי השלילה אינו אלא שלילת החיוב לבד שלא היה וכיון שהחיוב הוא שאמר הן השלילה היא שלא אמר הן אלא שתק וכן הדין שם בקידושין ממקום שבא שכתב הרמב"ם ז"ל שם הלכות אישות פרק ז' האומר לאשה הרי את מקודשת לי על מנת שירצה אבי רצה האב מקודשת לא רצה או ששתק אינה מקודשת הרי לך דאף על גב דרצה האב פירושו הוא שאמר הן מכל מקום כשלא רצה אע"ג שלא אמר בפירוש אינו רוצה אלא דשתק לבד ולא אמר הן היינו לא רצה ואינה מקודשת.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.