עוד כתב ואף על גב דקיימא לן דטוענין ליורשין כל מה שהיה יכול לטעון המוריש היינו להפטר לא להוציא וכאן להוציא מיקרי כיון דקרקע הוי בזה אני אומר דלא אמר כלום חדא שאין היתומים מוציאים דמוחזקים הם אפילו דחשיבא החזקה בקרקע כמו שכבר הוכחתי מתשובת הרשב"א וכל שכן דאיכא מאן דאמר שהחזקה לא חשיבא בקרקע אלא תורת מטלטל יש לה דפשיטא ופשיטא שהיתומים הם המוחזקים דלא שייך לומר קרקע בחזקת בעליה עומדת ועוד דאפילו להוציא טוענין ליורשין מה שהיה יכול לטעון המוריש וראיה לזה כתב הטור ח"ה סימן פ"ב על שטר חוב שאין בו נאמנות אם מת המלוה ויורשיו מוציאין השטר והלוה טוען שהוא פרוע רב שר שלום כתב כיון שאין המלוה כאן שיוכל לישבע נשבע הלוה ונפטר ורב אלפס כתב שהיורשין נשבעים שבועה שלא פקדנו אבא ושלא מצאנו בין שטרותיו ששטר זה פרוע ונוטלין וכן כתב הרמב"ם וכן עיקר וכן רבינו האיי כתב בתשובה שאין לסמוך על רב שר שלום וגם בספר התרומה כתב דלא מסתבר כרב שלום שלם הרי דטוענין ליורש אפילו להוציא ממון.
דברי ריבות · חלק שכ״ח סימן ו׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.