עוד כתב להבדיל ולחלק נדון דידן מתשובת הרשב"א דהתם כיון דאיכא תרי ותרי וכלם מודים במכר הוה ליה דאיכא עדים על המכר וליכא עדים על התנאי ומשום הכי אמרי' אוקי חזקת הקרקע בחזקת לוקח אבל בנדון דידן איתרע כח השוכר דודאי עינינו הרואו' התנאי אי אפשר להכחישו והמשכיר טוען שקיי' התנאי ואין מי שיכחישנו בהבדל זה אין בו לא טעם ולא מלח וזה דאף על גב דהתם ליכא עדים על התנאי מכל מקום לא נוכל להכחיש שאפשר שהיה שם תנאי כמו שטוען המוכר ומכל מקו' כיון שהמציאות המכר אין בו ספק מוקמינן ליה בחזקתיה אף בנדון דידן כיון שמציאות שכירות קמ"ח חדשים אין בו ספק אפילו שכתוב בשטר שעשו תנאי בהם הוה ליה בויכוח אם יש שם תנאי או אין שם תנאי שאם קיימו התנאי בזמנו היה שם תנאי ואם לא קיימוהו בזמנו היינו אין שם תנאי אלא הוחלט השכירות לכל אותו הזמן ויש בנדון הזה רבותא מתשוב' הרשב"א דהתם אפשר שהמוכר טוען אמת שהיה שם תנאי ואפילו הכי לא מהני ליה ובנדון דידן אנן סהדי שלא היה כאן תנאי שלא קיימוהו כיון שאינו כתוב מעבר לדף כמו שהתנו ביניהם ונפלאתי ממה שכתב החכם הפוסק והמשכיר טוען שקיים התנאי ואין מי שיכחישנו וכל העולם מכחישים אותו מכח התנאי.
דברי ריבות · חלק שכ״ח סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
