וכתב הנמקי יוסף וכתב הריטב"א ז"ל ומסתברא דכל היכא דכתב ליה שובר ראיה דנחת בתורת שכירות והדר כתב ליה שטר על השכירות הנ"ל הוה ליה השטר חוב דעלמא ולא מהימן לומר פרעתי וכל היכא נמי דכתב ביה נאמנות תנאי ממון הוא וקיים עכ"ל הא קמן אף על גב דאמרינן דבכל ספק שנסתפק המשכיר הוא מוחזק אי כתב ביה נאמנות תנאי ממון הוא וקיים אם כן הכא נמי בנדון דידן הואיל ונכתב נאמנות באריכות יד השוכר על העליונה כל שכן דהך דאמרי' דהמשכיר שהוא בעל הקרקע הוא מוחזק לאו מילתא פסיקתא הוא דהא אם עבר זמן השכירות וטען השוכר פרעתי נאמן כדאמרינן התם ואי לאחר זמנו תנינא דתנן כל שלשים יום בחזקת שלא נתן עד שיביא ראיה לאחר שלשים יום בחזקת שנתן עד שיביא ראיה וכו'. גם פסק הרשב"א שהמשכיר בית לחברו אינו יכול לאוסרו דודאי להא אמרינן שכירות ליומיה שמא ממכר וכו' וכן למילי אחריני.
דברי ריבות · חלק שכ״ו סימן י״ד
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.