דברי ריבות · חלק שי״ט סימן ב׳

תשובה ראיתי דברי השאלה וכתוב בה ויהי כי הקיפו הימים האלה לא באו לראובן הבגדים ולא פירש המציאות למה לא באו וזה שאפשר שמה שלא באו הוא לפי שמה שאמר ראובן שהיה מחכה ומיחל שיבאו לו בגדים מאנקונה אפשר שכתב לו כן הפיטור של ראובן לעשות כן אבל אפשר שבשעת גזרת לוי עדיין לא היו הבגדים ברשות פייטור של ראובן. או אפשר דאין הכי נמי דבאותה שעה של גזרת לוי כבר היו הבגדים ביד פייטור של ראובן אלא שאח"כ לא באו מחמת איזו סבה וזה שאם בשעת גזירת לוי לא היו הבגדים כבר ברשות פייטור של ראובן שהוא נפקד שלו אפילו שאחר כך באו הבגדים לידו של הנפקד אין כאן חייב הקנאה לא מן הדין ולא מטעם השבועה וזה שחיוב הקנאתו של אדם הוא באחד משלשה דרכים אחד שיקנה דבר שהוא ברשותו אבל דבר שאינו ברשותו לא וכן כתב הרמב"ם פרק כ"ב הלכות מכירה דבר שאינו ברשותו של מקנה אינו מקנה והרי הוא כדבר שלא בא לעולם וכן פסק חו"מ סימן רי"א או מהני ההקנאה אפילו בדבר שאינו ברשותו כשפסק על שער שבשוק כדתנן פרק איזהו נשך יצא השער פוסקין אף על פי שאין לזה יש לזה וכן פסק הרמב"ם פרק הנזכר דהוה ליה כאלו הוא ברשותו כיון שיכול לקנותם או מהני ההקנאה אפילו בדבר שאינו ברשותו כשהוא בלשון חיוב וכמו שהאריך בזה חו"מ סימן ס'.