ועתה נפלו דברי ריבות בין שמעון ובין בני לוי כי הנה שמעון טוען ואומר כי אותם הנכסים שפירש ראובן בצואתו שינתנו אליו הנם מתנה יתירה שהניח לו ראובן נוסף על החלק המגיע לו מיתר הנכסים בתורת ירושה והראיה שהרי לא צוה ראובן שיתר הנכסים אשר לו ינתנו לבני לוי ועל כן מבקש שמעון ותובע שיתנו לו תחלה כל אותו הסך שצוה ראובן העשרת אלפים לכלכל את שיבתו והשלשים אלף ומה שיצטרך לתשלום השמושי ערש לנדוניית בתו לאה ואחרי כן כל הנשאר יתחלק בינו ובין בני לוי חלק בחלק שוה בשוה ובני לוי טוענים ואומרים שאף על פי שראובן לא צוה ולא פירש שכל שאר הנכסי' אם מעט ואם הרב' ינתנו להם עם כל זה על הסתם הניח להם שארית כל הנכסים דמסתמא אחר שהניח לשמעון כל אותם הסכים שפירש בצואתו הדבר הברור שלהם הניח כל שאר הנכסים כלם.
דברי ריבות · חלק שט״ז סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
