ואם תאמר והא פריך בגמרא פרק קמא דחולין על ההיא דקאמר נשחט' בחזקת היתר עומדת עד שיודע לך במה נטרפ' פריך ולימא נשחט' הותרה ופירש רש"י דלשון חזקה לא שייך אלא בדבר ספק דנימא העמד דבר על חזקתו ומשני הא קא משמע לן דאף על גב דאיתיליד בה ריעותא כדבעא מיניה רבי אבא מרב הונא בא זאב ונטל בני מעים וכו' עד נטלן והחזירן כשהן נקובים ופסקינן לא חיישינן שמא במקום נקב נקב וטרפה אלא תלינן בזאב וכשרה וכתבו התוספות שם כי היכי דמכשרינן היכא דמשמשא ידא דטבחא הרי לך דאפילו במקום ריעותא אמרינן בחזקת היתר עומדת.
דברי ריבות · חלק ש״י סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.