אי נמי יש לומ' לפי שיטת מס' ב"ק דף ג' דהמקש' סבר דבשלמא מעיקרא דלא נפיק מושלח אלא רגל הוה אמרינן להכי אפקיה רחמנא לרגל בלשון ושילח לומר דוקא היכא דשלח שלוחו ולהכי אצטריך וביער לרבות אזלא ממילא אבל השתא דושילח משמע שן ורגל לא דייקינן מדאפקיה בלשון דמשמע דשמע היכא דשלח שלוחיה משום דאיכא למימר הא דאפקיה בלשון ושלח הוא לכלול שן ורגל דתרוייהו נפקי ממילת ושילח ולהכי פריך ולכתוב רחמנא ושילח ולא בעי וביער משום דבמילת ושילח משמע רגל ושן והמתרץ תירץ בתחילה לפי דרכו הוה אמינא או הא או הא וכו' עד שלבסוף תירץ האמת דמכל מקום הוה אמינא היכא דשלח שלוחי וכו' גם זה נראה לע"ד.
דברי ריבות · חלק ל״א סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.