דברי ריבות · חלק ש״ג סימן א׳

שאלה מעשה שהיה בויניצייא יהודי א' שמו בלשון אשכנז ליב האילפארון היו לו שתי בנות שם האחת פייאמיטה ושם השנית אישטרילינא ובן אין לו ובעת זקנתו עלה בדעתו לחלק נכסיו לבנותיו הנזכרו' כרצונו והלך לו לסופר מסופרי העיר הנקרא בלשונם נוטארי פובליקו וצוה ואמר אני מניח הבית שאני דר היינו זכותי לפייאמיט' עוד אני מניח הפורטיג"ו והשתי חדרי' והקוזינה וכו' וגם ליורשיה היינו אחרי מות' שתלך הירוש' לבניה הנולדים מגופה ואחות' אישטרילינ' לא יהיו לה מאלו המקומות שום דבר. עוד רוצה אני שאם פיאמיטה לא יהיו לה יורשים אחרים נולדים מגופה שתלך הירוש' לאישטרלינ' אחות' לפי שרוצה אני שהבית יקרא הבית של האילפארון לכך תלך ליורשי' הבאי' ממני ויהי אחר זמן נפטר הזקן ליב אילפארון הנז' ועל פי הצואה חלקו הבנות ולקחה כל אחת מהן חלקה כפי הכתוב בצואה ואחר ימים פיאמיטה הנזכר' עמדה ונשאת לאיש והכניסה לו בנדונייאת' הבית שירשה מאביה ויהי לה בן מבעלה וגם בנות היו לה מבעל' ותמת פיאמיט' הנז' ונשא בעל' אשה אחרת ושמה רוזה והכניס' לו נדונייא והיו לו בנים גם מאשה זאת ואחר זה שידך בעל זה בת אחת מבנותיו שהיו לו עם אשתו פיאמיטה ושעבד לחתנו בעד נדונית בתו הבית אשר הניח הזקן המצוה לפימיט' בתו ואחר כך נפטר זה הבעל הנזכר ועתה בקשה האלמנ' רוזה לגבות כתובת' מנכסי בעלה ולא מצאה כי אם הבית הנז' אשר גם הוא משועבד לנדוניית בתו המשודכת ונפל הפרש בין האלמנ' רוזה ובין היתום באומרו שכך צוה הזקן שתלך הירוש' לבניה של פיאמיטה הנולדים מגופה ובין הבת אשר שעבד אביה הבית הנזכר לנדונייתה הודיענו מורנו הדין עם מי.