דברי ריבות · חלק רצ״ג סימן א׳

שאלה מעשה שהיה כך היה שדונה סול נשאת לרבי משה פילו כדת משה וישראל ובעת כניסתה לחופה כתב לה כתובה כדת וכהלכה מסך ארבע מאות ושבעים וחמשה דוקאדוש בין נדוניא ותוספת ועשו ביניהם התנאים הנהוגים לעשות ואחד מהם הוא שאם תפטר היא בחיי בעלה בלי זרע של קיימא נתחייב הבעל מעתה ומעכשיו להחזיר ליורשיה מחצית סך כתובת' ככתוב ומפורש בשטר הכתובה תנאי זה בכל תוקף וחיזוקי סופר אחר כך אחר זמן מה שנשאת סול הנז' מחלה לבעלה הנזכר ארבע מאות ושלשים וחמשה דוקאדוש מהסך הכתוב בכתובה ולא נשארה לעצמה להיות גוף כתובתה רק מ' דוקאדוש הנשארים ורצתה ברצון נפשה שכל שאר המעות יהיה מחול לבעלה מחילה גמורה מעתה ומעכשיו הכל בקנין גמור ושלם באופן שאם תפטר בחיי בעלה בלי זרע לא יוכלו יורשיה לתבוע מבעלה רק מחצית הארבעים דוקאדוש כמו שכתוב בארוכה בשטר המחילה אחר כך בהמשך הזמן נפטרה שול הנזכרת בחיי בעלה רבי משה פילו הנז' בלי זרע של קיימא ועתה שאל השואל אם יש ממש במחילה זו ולא יוכלו יורשיה לתבוע כי אם מחצית הארבעים דוקאדוש הנשארים או נאמר כי אין במחילה זו ממש מכח התנאי הראשון שהתנו בשעת הנשואין ויוכלו היורשים לתבוע מן הבעל מחצית הנדונייא שהכניסה לבעל בשעת נישואיה.