תשובה כמה וכמה פעמים בא לידי נדון כי האי וכתבתי ופסקתי בהסכמת כמה גבירים כבירים אבירים בתורה דאין לחוש לקידושין כאלו משום דידי' שאינן מוכיחות לא הויין ידים כיון דאיכא כמה וכמה אשלי רברבי דסברי הכי והם הרמב"ן והרשב"א והרא"ש ז"ל ובנו אבן העזר בסימן כ"ז פסק כן וגם הר"ן כתב שיש מי שאומר דאע"ג דקיימא לן דידים שאינם מוכיחות לא הויין ידים אפילו הכי לענין גיטין וקידושין אזלינן לחומרא והוה ליה ספק מקודשת והוא דחה דבריו ופסק דאי לא אמר לי בקידושין פשיטא דלא הוו ידים כלל וגם רבינו ירוחם בנתיב כ"ב כתב יש מפרשים דכל היכא דלא אמר לי בקידושין לא אמר כלום ואינה צריכה גט ומותרת לכהן וכן נראה עיקר וכן נראה שהוא דעת הרי"ף והרמב"ם ז"ל שכתבו סתמא הרי את מקודשת לי הא לא אמר לי אין כאן בית מיחוש כמו שדייק הרא"ש מדבריהם וגם הה"ר יוסף ן' לב נר"ו הביא בפסקיו לשון הרב רבי ישעיה מטראני שכתב ואם אמר לה הריני נותן זה לך לקידושין לא אמר כלום הרי שאפילו אמר הריני דחשיבי קידושין לסבר' הריב"ש ז"ל כמו שכתב בתשובותיו סי' רכ"ו מ"מ פסק ה"ר ישעיה הנז' דלא אמר כלום כ"ש בנ"ד דאין כאן לא הריני ולא לי אלא אמר סתם כי ווש לודו פור קידושין דפשיטא דאפי' לדעת הריב"ש אין כאן קידושין הרי לך כמה גדולי עולם דסברי דידים שאינן מכיחות לא הויין ידים וראוי לסמוך עליהם.
דברי ריבות · חלק רפ״ט סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
