ועם מה שכתבתי נתבטל גם כן מה שכתב השואל והחכם השלם הפוסק שאפילו היה מוחל שמעון לראובן הקנין לא מהני אם לא קנו מידו והביאו ראיה ממה שכתב הריב"ש ז"ל בתשובותיו סי' תק"ו ואין הנדון דומה לראיה משום דהתם שטר השכירות נשאר קיים וכמו שכתוב שם שכיון שקנה הקרקע לזמן המושכר לו בקנין גמור ובכסף הרי הוא שלו לזמן ההוא ואינו יכול להסתלק ממנו בדבור בלבד כי אם בקנין גמור דשכירות מכירה ליומיה היא וכו' אבל בנדון דידן כיון שהשטר והקנין נעשה על תנאי כיון שלא נתקיים התנאי השט' בטל מאליו ואין כאן שטר דחספ' בעלמא הוא כדברי הטור ח"ה סימן מ"ו ואפי' עד א' או' לא היה תנאי ועד א' או' היה תנאי ולא נתקיים נאמן והשטר בטל כל זמן שלא נתקיים התנאי ועוד שם ונראין דברי ר' מתתיא וכו' עד משתבע ההוא דקאמר דתנאי היה ובטיל ליה לשטרא וכיון שכן נמצא שהשטר הראשון אשר עשה ראובן לשמעון נתבטל לגמרי וחזרה חזקת החצר לראובן והמכירה שמכר ראובן ללוי היא קיימת ואין לשמעון כנגד לוי כלום שלוי הוא הלוקח הראשון ולוי הוא המוחזק כנגד שמעון ואם יש לו לשמעון איזו תביעה על החזקה כנגד לוי עליו להביא הראיה זהו שנראה לעניות דעתי ואמר לי לבי הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
דברי ריבות · חלק רפ״ח סימן ט׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
