אבל בטענה השלישית הפך הקער' על פניה וזיכה לשמעון ואמר שהחזק' היא בחזקת שמעון וזה לשונו אמנם הכל הולך אחר החיתום והיא הטענה האחרונ' שטוען שמעון שקנייתו קדמה לקניית לוי ושמעולם לא פטר לראובן רק מחיוב השבועה מפני כך שאל ממנו ראובן שיפטור אותו מהשבוע' שלא היה רוצה לעמוד בחשש שבועה ומ"מ הקנין במקומו עומד כל זמן שיקנה השר גוף הקרקע וכבר כתבתי במקום אחר שטענה זו אמיתית ומספקת והבאתי ראיה מהא דאמרינן מי שנדר ונשבע לישא אשה או לקנות בית וכיוצא בזה ולא קבע זמן אין מחייבין אותו לישא עד שימצא הראוי אלמא דכל שלא קבע זמן אין פטור משבועתו אע"פ שמביאין לו אשה יכול לומר איני רוצה עתה אלא כשארצה אקח אשה הראויה לי.
דברי ריבות · חלק רפ״ח סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.