דברי ריבות · חלק רפ״ז סימן ט׳

אבל בנדון דידן שכל אלו הנכסים הם בחזקת הבעל אם נכסי המלוג הנה הנם ביד הבעל אם החפצי' אשר אתה בבית על הסתם הם בחזקת הבעל כי כל אשר לו הפקיד ביד' ובכל מקום שהם הם בחזקת הבעל בזה לא דברו הפוסקים אלא דלכולי עלמא אינה נאמנת לומר שלי הם ולכך אין במעשה האשה הזאת ובמתנתה ממש והאמת יורה דרכו ממה שכתב הרא"ש שאם היה לה מעות או מטלטלין ותקפם הבעל מידה אין מוציאין מידו בב"ד ואין נאמנת לומר של פלוני הם מדאמרינן לעיל לוה מן האשה אין לה עליו כלום ואם היתה נאמנת להוציא מידו דבר שהוא בחזקתו ולומר של פלוני הם תהא גם נאמנת לומר שלי הוא במיגו דאי בעי אמרה אחרי' הפקידו בידי דאין צריכה לומר מי הם האחרים וישאר לעולם בידה כך פר"י הרי לך בפירוש שאפילו מה שתפש הבעל מיד האשה כיון שעתה הוא בחזק' הבעל אמר שאינה נאמנת להוציא מידו דבר שהוא בחזקתו כל שכן וק"ו בנדון דידן שמעולם ומתחלת הוייתן היו כל אלו הנכסים בחזקת הבעל דפשיטא ופשיטא דאינה נאמנת בשום טענה להוציא מחזקתו ולא דברו הפוסקים בנאמנותה אלא בנכסים שאין לבעל חזקה בהם כלל שהם מופקדים ביד אחרים מידה או באופן לבעל בעל שייכות בהם אבל בנדון דידן שהנכסי מלוג הם ביד הבעל ממש והחפצי' הם בבית הבעל ממש אף על פי שהיא בתוך הבית כל אשר לו הפקיד בידה וכל הנכסים אשר בתוך הבית הם בחזקת הבעל בזה לא דברו הפוסקים לומר אם נאמנת או לא אלא דכולי עלמא מודו דאינה נאמנת ולכן גמרתי אמרתי לעניות דעתי שאין במתנת אשה זו ממש והנכסים הם בחזקת הבעל זהו מה שנראה לעניות דעתי ואמר לי לבי הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי ז"להה.