דברי ריבות · חלק רפ״ב סימן ה׳

אבל כד מעיינן שפיר נמצא שאף על פי שלא נמצא ר' שלמה הנז' במכירת הבגדים מכל מקום מכירת שלוחיו של ר' מאיר קאזיש ורבי יצחק גאשקון מכירתן מכירה ואין לאברהם בן הין טענה כנגדם כלל וזה שבשטר עשיית הקאמביו שמסר ר' אברהם ן' הין לר' מאיר קאזיש הנז' הבגדי' ונתן לו רשו' למכרם או לשלוחו בידיעת וחברת ר' שלמה די מדינה הנז' כתב שם וזה לשונו והתנו ביניהם שהבגדים הנ"ל ישלח אותם ר' מאיר בשמו וברשותו עד שאלוניקי ולשם ימכרו בידיעת ר' שלמה די מדינה יצ"ו או למי שימנה רבי שלמה הנ"ל במקומו וכו' עוד שם באופן שיהיה הכל בידיעת ר' שלמה הנ"ל או שלוחו וכו' הרי שנתן לו רשות לר' שלמה שיוכל למנות שליח במקומו וכיון שכן מצי טעין שלוחו של ר' מאיר קאזיש ר' שלמה די מדינה מינה שליח במקומו למכור הבגדים ועשה שליח ולזה אין צריך עדים דהא קיימא לן שלעשות שליח אין צריך עדים וכמו שכתב הרמב"ם ז"ל פרק קמא הלכו שלוחין ושותפין וז"ל ואין העושה שליח צריך קנין ולא עדים אלא באמירה בלבד בינו לבין חבירו ואין רבי אברהם ן' הין יכול לחייבו שבועה דהא אינו טוען טענת בריא שלא עשאו ה"ר שלמה די מדינה שליח במקומו דמנא ידע ואי טעין לא הוי אלא טענת שמא ואינו מחייבו אלא חרם סתם כל שכן דידים מוכיחות היות אמת שעשה שליח ה"ר שלמה די מדינה למוכרים הנזכרים שהם רבי יצחק גאשקון ושלוחו של ה"ר מאיר קאזיש והוא רבי יוסף קאזיש אחיו ושהרי ה"ר שלמה די מדינה כתב באיגרת שלוחה לרבי אברהם בין הין וז"ל דישפואיש וינו רבי יצחק גאשקון אי קי טרושו קארטה קומו איל ביניאה שוברי אישטה רופה אי קי יו מיראשי קון איל אין לוקי אוביישי מינישטיר אי יו אנשי לופיזי קי אין קואל קייר קושה קי מי דימנאדאבה לי דיזיאה מי פאריסיר אגורה קואנדו שי אובו די פארטיר איל דיג"ו רבי יצחק גאשקון בינו דילאנטי מי קון רבי יוסף קאזיש אי דיג"ו קי איל דיג"ו רבי יוסף קאזיש נו אביאה פיגו קוזה נינגונה שין שו קונפאנייאה אי איל דיגו רבי יוסף דיגו קי איל נון אביאה פיג"ו קוזה נינגינה שין איל דיגו רבי יצחק אי אמי ויאיר מי פארישי קי איל דיגו רבי יצחק אה פיגו אינילייו טודו לו פושיבלי עד כאן.