דברי ריבות · חלק ר״ע סימן י׳

הרי לך דאפילו במחילה דהוי מודעא אף על גב דלא הכרנו באונס מכל מקום כשמסר המודעא בפני שנים אחרים לא חשיבא מודעא אף גבי גט דדמי בהא למחילה ומתנה דבגלויי מילתא בעלמא סגי ולא בעינן הכרנו באונסו הוי נמי דינא הכי דכשאין עדי המודעא הם עדי הגט אין המודעא כלום וכן כתב הרב מהרי"ק נר"ו בח"ה סימן ר"ה על דברי רבינו אפרי' וז"ל ולפי טעם זה הוא הדין לגט דכשאין עדי המודעא הם עדי הגט אין המודעא כלום דכיון דעדי הגט מעידים על הגט ויש לקיים דברי עדי המודעא שלא יסתרו הכי עבדינן דכי אמרינן במתנה וגט דבגלוי מילתא בעלמא סגי לבטלם היינו כשעדי הגט והמתנה הם עדי הגלוי הא לאו הכי לא ובסוף דבריו כתב ולרבא מתנה וגט שוים שאם עדי המודעא אינם עדי המתנה והגט המודעא בטלה ונדון דידן עדי המודעא לא היו עדי הגט וכיון שכן נקיים דברי השתי כתות שמתחלה היה אנוס ואחר כך נתרצה באופן שאין כאן מודעא אף על גב דלא ביטלה בפירוש אלא שהיה נותן הגט בשתיקה כל שכן השתא שבפירוש ביטל המודעא ופסל העדים דפשיטא ופשיטא שאין כאן מודעא כלל והגט גט כשר ולית ביה שום ריעותא ודונה בת ה"ר משה היא מגורשת גמורה ומותרת לכל אדם וראוי לכל אדם לחזר אחר צדדין וצידי צדדין להתיר אשה זו ולא יחרוך רמיה צידו בדברי שקר כי איניש אלמא וגנבא הוא ועוד דעבד על דברי חכמים דמסר מודעא אגיטא דמנגדינן ליה ומשמתינן ליה כל שכן דלא בעינן לא צדדין ולא צידי צדדין כי אם דרך סלולה אשר תקנו אבות העולם גדולי המורי' הרמב"ם והרשב"א ז"ל והכל נעשה בגט זה כמו שכתבתי ונכתב ונחתם בבית דין והפקידים השומרים אותו לא היה על נתינת הגט כי אם על המעות שהיו נושים בו לכן גמרתי אמרתי שדונה הנזכרת בת ה"ר משה היא מגורשת גמורה ומותרת לכל אדם זהו מה שנראה לעניות דעתי ואמר לי לבי הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זל"הה.