וגם אם העורות היו מעופשים היא פשיעה גדולה דאיבעי ליה לעיוני דהא בגדולה מזאת מצינו דחייב השליח משום דאיבעי ליה לעיוני דאמרינן במציעא פרק המפקיד ההוא אפטרופא דיתמי דזבין להו תורא ליתמי ומסרה לבקרא לא הוו ליה ככי ושיני למיכל ומית וכו' וקאמר בגמרא מכדי בקרא שומר שכר דיתמי הוא איבעי ליה לעיוני ומשני אי איכא פסיד' דיתמי הכי נמי וכו' הרי דחייב בקרא משום דאיבעי ליה לעיוני אע"ג דאין כאן פשיעה כל כך כמו שכתב שם רש"י וז"ל וכאן אין פשיעה כל כך דאמר בהדי תוראי אוקימתיה אוכלא שדאי ליה לא הוה ידענא דלא אכיל בנדון דידן שהיא פשיעה גמורה ודאי דאיבעי ליה לעיוני אם היו מעופשים שאין כאן מקום לתלות כמו גבי תורא לא כל שכן דחייב השליח לשלם ההפסד ולכן אם יתברר שהיו העורות מעופשים משעת הלקיחה או שמסיבת יהודה הנז' נתעפשו בדרך בהליכתם לאנקונה ודאי שחייב יהודה לשלם ההפסד.
דברי ריבות · חלק רס״ז סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.