דברי ריבות · חלק רס״ז סימן א׳

תשובה נראה לע"ד שלענין הראשון של המאה זהובים שחסרו מדמי הערבות ותובע אותם לוי מראובן נראה לענ"ד שהדין עם ראובן ואינו חייב לתת ללוי כלום וטעמא דמילתא משום דכיון דראובן כתב והתרה כמה פעמים ליהודה אהובו ושלוחו של לוי שיפרע לו במעות מדודים מי הכריחו ללוי ליקח עורות אלא ודאי אנן סהדי ואומדנא דמוכח הוא שלקחם לגמרי בתורת פרעון בהעלותו על לבבו להרויח בהם שם באנקונה דאי לא תימא הכי איכא למיפרך לא ימנע או אלו הארבע מאות עורות ששלח לוי לאנקונה או שלחם ליד מי ששלח ראובן שאר העורות שכתב ליהודה שישלחם ליד איש פלוני באנקונה כמו שבא בשאלה או שלחם לוי הת' עורות ליד איש אחר אם שלחם ליד האיש פלוני הנזכר כיון שהיה נאמן לו ובוטח בו למה יגע לריק להפריש ת' עורות משאר כל העורות לחשבון ערבותו לא היה מוטב שיהיו כל העורות אחראין ומשועבדין לערבותו ומוטב שיכתוב לפלוני הנזכר תמכור העורות ומהמעות ראשונות תפריש לחשבוני מאתים זהובים שנתערבתי לראובן והיו כל מעותיו בטוחים בלי שום אחריות ואם שלחם הת' עורות לאיש אחר מי נתן לו רשות ללוי לשלוח סחורת ראובן ליד שום אדם ולשלוח יד כלל בסחורת ראובן והלא מעולם לא עשאו ראובן שליח ללוי על כך כי אם בתחלה עשאו שליח שמסר הסחורה הראשונה בידו שישלחנה ליהודה וכיון שמכר לוי הסחורה הראשונה ביד יהודה מיד נסתלק משליחותו ואין לו עוד עסק כי אם לקבל מעותיו כמו שצוה ראובן ומי הכניסו ללוי בתגר זה לשלוח עורות לאנקונה שלא מדעת ראובן וגם יהודה שהיה שליח ראובן לשלוח העורות לאנקונה שינה בזה מדעת משלחו שהרי ראובן לא עשאו שליח אלא לשלחם ליד האיש פלוני הנזכר ואם הוא שילחם ביד איש אחר פשע ודאי דהא ק"ל דשומר שמסר לשומר חייב ואפילו עליי עלויי לשמירתיה כגון שומר חנם שמסר לשומר שכר משום דמצי אמר ליה את מהימנ' לי והאי לא מהימן לי או משום דאין רצוני שיהא פקדוני ביד אחר וכמו שכתבו כל הפוסקים באופן שעל כל פנים פטור ראובן מהק' זהובים שתובע ממנו לוי או מפני דאמרינן שלקח העורות לחשבונו בתורת פרעון גמור וסבר וקביל או מפני דאי לא תימא הכי אמרינן שפשע לוי ושלח יד בסחורות חבירו ואולי אמרי' שחייב לוי לראובן ההיזק שגרם לו בשלוח העורות שם לאנקונה שלא מדעתו.