דברי ריבות · חלק רס״ו סימן ב׳

תשובה מתוך תוכן דברי השאלה נראה שאלו השכנים ראובן ושמעון הנזכרים כל א' וא' מכיר מקומו וחלקו המיוחד מחזקתו וכיון שכן מאיזה טעם בא שמעון לעכב ביד ראובן שלא יעשה מחיצה להבדיל בין חלקו לחלק שמעון והלא על כרחו שלא בטובתו של שמעון יכול ראובן לעשות המחיצה וכמו שכתב הרמב"ם ז"ל פרק א' מהלכו' שכנים על שנים שהיו שותפים בקרקע כתב וז"ל אם היה אחד מהם מכיר חלקו אף על פי שאין בה דין חלוקה כופה כל אחד מהם את חברו להבדיל בין חלקו לחלק חברו והטעם משום דהיזק ראיה שמיה היזק כדקאמר בפרק קמא דבתרא ועוד כתב הרמב"ם בהלכות הנז' פ"ב חצר השותפים שיש בה דין חלוקה או שחלקוה ברצונם אף על פי שאין בה דין חלוקה יש לכל אחד מהן לכוף את חברו לבנות הכותל באמצע כדי שלא יראהו חברו בשעה שמשתמש מחלקו שהיזק ראיה היזק הוא ואין לו חזקה בחצר אלא אף על פי שעמדו כך שנים רבות בלא מחיצה כופהו לעשות מחיצה בכל עת שירצה אף בנדון דידן כיון שכל אחד מכיר מקומו נמצא שכבר חלקו או מפני שהיה בו דין חלוקה או שרצו לחלוק ולהכיר כל א' מקומו מכל מקום לעת כזאת כל אחד מכיר מקומו וכיון שכן אעפ"י שמעולם לא היה שם מחיצה ועתה רוצה ראובן להבדיל בינו ובין שמעון פשיטא ופשיטא דאין יכול שמעון לעכב בידו אלא אדרבה חייב לסייעו בהוצאת המחיצה כמו שנראה מתוך מתניתין דפ"ק דבתרא וכן פסק חו"מ סי' קנ"ז על השותפין אחר שבירר לו כל א' חלקו כתב וכופין זה את זה לעשות כותל ביניהם וכו' וא"א הרא"ש ז"ל כתב שאפילו יש מנהג בעיר שלא לעשות מחיצה אין הולכין אחריו וכופין לעשותו ואף על גב דשמעון טוען שנשתמש מחלקו של ראובן כל הזמן שעבר אין זו חזקה אם לא עשה שום מעשה כגון פתיחת חלונות כמו שכתב הרב המגיד שם בפרק שני מהרמב"ם הנזכר ועוד כתב הרמב"ם פ"ה הלכות שכני' אחד מן השותפים בחצר שהעמיד בה בהמה או רחים וכיוצא בהן בחצר ולא מיחה בו שותפו הרי זה מעכב עליו כל זמן שירצה ואם העמיד בפני בהמה זו וכיוצא בה מחיצה גבוהה עשרה טפחים החזיק שהשותפין מקפידין על המחיצה והואיל והניחו מחל אבל בחצר חבירו אפילו העמיד בהמתו ועשה לו מחיצה לא החזיק שהדבר ידוע שאין זה אלא דרך שאלה וכו' וכל זה מיירי אפילו החזיק שלש שנים כמו שכתב הרב המגיד שם בפרק שני מהלכות שכנים וכן חו"מ סימן ק"מ הביא חלוקים אלו וכתב לבסוף וכל זה מיירי בחזקת שלש שנים ובא בטענה כדפרישית אבל לא בא בטענה אלא נשתמש באחת מאלו בחצר שותפו חבירו מעכב עליו כל זמן שירצה לא שנא עשה המחיצה לא שנא לא עשה.