דברי ריבות · חלק רס״ו סימן א׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

שאלה ראובן ושמעון שבנו עליות עם שכנים רבים אחרים ולפני העליות מעבר אל עבר היה מרפסת הנקרא באראנדארו בלעז ובשני צדי המרפסת היה סולם קבועה באופן שכל אחד מהם היה יכול לירד מהמרפסת לחצר ממקום תשמיש דירתו מבלי שיצטרך דריסת רגל על רשות וחלק חבירו גם נגד העליות היה לכל אחד מהם אכסדרא גארדאקי בלע"ז גם מבפנים היה לכל א' מהם פתח פתוח מעלייתו לר"ה ולהיות כי ראו השכנים כי לא היה צריך שום א' מהם להשתמש על חלק חבירו והיו מזיקים זה לזה בהזק ראייה נתרצו ויאותו לעשות מחיצה המבדלת ביניהם וראובן פייס גם כן לשמעון ברצי כסף וקנה ממנו כל זכות שהיה לו לצד ראובן ועשה שם מחיצ' באופן שעם אותה המחיצה שעשו נשאר חלק וזכות ראובן משופה ומנוק' מכל ערעור והחזיק מחמת טענה שקנה משמעון אחר ימים ושני' שהחזיק ראובן כראוי נשרפה העיר ובתוך השרפה נשרפו העליות אח"כ בנו לראובן ושמעון העלייות והמרפסת כבתחלה הן בקביעו' הסולמות לכל א' מהצדדי' הן באכסדראות הן בפתחים פתוחים לר"ה אמנם המחיצה המבדלת ביניהם לא נעשתה ונשאר מרפסת בלי מחיצה זה כ"ו שנים ועתה ראובן רוצה לבנו' המחיצ' המבדלת ושמעון מערער עליו שכבר החזיק להיות משתמש מרשותו מחמת שלא מיחה זה כמה שנים ושתיקתו מהני גם כיון שנשרף הכותל המבדלת אשר עשה אזדא ליה חזקתו וראובן משיב על טענות שמעון למה שטוען שלא מיחה הוא שלא חשש למחו' מפני שגם שהיה ניזוק מחמת היזק ראיית שמעון גם הוא היה מזיק בהיזק ראייה ועוד כיון שאינו בא מחמת טענת קניתי ממך טענת לא מחית בי ושתקת לאו כלום הוא דקיימא לן כל חזקה שאין עמה טענה לאו כלום הוא ואין זה מהדברים הנקנים בשתיקה לבד ומה שטען שכיון שנשרפ' המחיצה אבד זכותו אינה טענה שאף על פי שנשרפ' עדיין נשאר לראובן הכח והזכות שהיה לו מתחלה כיון שקנה משמעון ושמעון אינו מערער על ראובן רק מחמ' מחילה ושתיק' עתה יורנו מורינו דברי מי יעמדו אם זכה שמעון בחזק' רשות ראובן כיון שעברו כמה שנים ומחל ושתק ראובן או נאמר כיון שאינו בא מחמת טענה כל טענותיו הוו טעותא דכדי ובעצתך תנחנו ונדע איזה דרך ישכון אור לסלק המחלוק' והערעור מבין שתי הכתות ושכרו כפול מן השמים.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.