דברי ריבות · חלק רס״ג סימן ד׳

ואף על גב דבנדון דידן אשתו השנייה קיימת וכתב ר"ח דבנדון כי האי ליכא כתובת בנין דכרין וכמו שכתבתי לעיל כבר כתב שם הרא"ש בפסקיו שהרבה גאונים דחו דבריו בטענו' עצומות דדייקי מתניתין דקתני שנייה ויורשיה קודמין וכו' כמו שהאריך שם ועוד שהרב המגיד הלכות אישות פ' י"ט הביא סברת ר"ח וכתב ואין זה עיקר אלא בכל גוונא נוטלים בני הראשונה וכן העלו הרמ"בם והרשב"א ז"ל וגם הר"ן פסק כן הרי לך הגאונים והרמ"בן והרש"בא והרב המגיד והרא"ש והר"ן כולם חולקים על סברת ר"ח ולא שבקינן כל הני רברבתא ועבדינן כיחידאה ועוד בר מן דין לפי מה שהונח בשאלה אפשר דאפילו ר"ח מודה בנדון דידן דגובין בני הראשונה כתובת אמם וטעמא דמילת' שכת' שם הרא"ש על סברת ר"ח וז"ל וטעמא דמילתא משום דאינצויי כי הא ודאי חיישינן לפי שאין בני השנייה נוטלין כלום אלא אמן ובני הראשונה נוטלין כל הנכסי' והם יוצאים לקיים מהם לגמרי הרי דדייק בלישניה אין נוטלין כלום והם יוצאים נקיים לגמרי משמע טעמא משום שיוצאים נקיי' לגמרי הא לאו הכי כגון בנדון דידן שיש נכסים יותר ויותר על שתי הכתובות כמו שבא בשאלה באופן שאין יוצאין בני השנייה נקיי' בלא כלום שהרי חולקין עם אחיהם בני הראשונ' המותר ודאי דאפילו ר"ח ז"ל מודה שגובין בני הראשונה כתובת אמם מתקנת בנין דכרין. כלל העולה מהדברים דבה סלקינן ונחתינן שבני הנפטרת יגבו כתובת אמם על הדין ועל האמת זהו מה שנראה לעניות דעתי יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זל"הה.