דברי ריבות · חלק רס״ג סימן ג׳

אבל בנדון דידן כפי הנחת השאלה נראה ודאי שראוי הוא שיגבו בני הנפטרת כתובת אמם כתורת בנין דכרין מכמה טעמא. חדא שהרי כתוב בשאלה שהוא מנהג העיר לגבות כתובת בנין דכרין וכיון שהוא מנהג פשיטא דאזלינן בתר מנהגא וכמו שהאריך מהררי"ק ז"ל בשרש ט' דאין לשנות ממנהג המקום אפילו שאין למנהג ההוא שרש על מה שיסמוכו ואפי' במקום איסור שבות כמו ריקוד ביום טוב וכו' או ברכה שאינה צריכה וכו' כמו שהאריך שם כל שכן בנדון דידן שהמנהג הזה יש לו שרש גדול על מה שסמכו לאשר ולקיים דין התקנה ותנאי כתובה דבנין דכרין ועוד אפילו לא היה ידוע מנהג העיר ראוי לגבות כתובת בנין דכרין מן הדין כיון שרוב הפוסקים ראשונים גם אחרונים מסכימין דכתובת בנין דכרין נוהגת עכשיו כמו שהביא הטור ן' העזר סימן קי"א רבינו האיי ז"ל והרמב"ם וריב"א ורבינו שמשון ורי"ט והרמ"ה והרא"ש וגם הריב"ש בתשובותיו סי' ק"ו כתב בשם רב שרירא גאון וגם הנשיא הרב אלברגלוני ז"ל שנוהגת כתובת בנין דכרין ומגבינן לה וגם הביא דברי רבי דוסא גאון ז"ל שכתב ח"ו שתעקר כתובת בנין דכרין ויש בה תקנה גדולה זו אלא שאנו לא הגבינו מעולם כתובת בנין דכרין ולא ראינו אחים בני כמה אמהות שתבעו בה ואלו בא אדם לפנינו ותבע בה היינו מגבין אותה וכן העלה מר רב דוסא הנזכר וכן הנגיד רב שמואל הלוי ז"ל וגם הרי"ף ז"ל דרגיל בכל מקום תקנו' הגאוני' הביא כל דיני כתובת בנין דכרין האמורים במשניות ובגמרא ולא הזכיר שתקנו גאוני' שם דבר כנגד זה וכן הרמב"ם ז"ל וה"ר יצחק בן גיאת ז"ל גם כן כת' שנוהג' בזמן הזה וכן פסק הריב"ש ז"ל שם הלכה למעשה שאם יבא אדם לתבוע אותה מגבין לו על פי דין הש"ס ע"כ הרי לך כמה וכמה אשלי רברבי קמאי ובתראי דסברי דנוהגת בזמן הזה ומגבינן לה למאי דתבע לה על פי דין הש"ס וכיון שכן בנדון דידן דאיכא מותר דינר על שתי הכתובות ממקרקעי ודאי דמגבינן להו לבני הראשונה הנפטרת כתובת אמם.