ועם זה נאמר דאפילו אם תמצא לומר שח"ו קהל קדוש קראבאסרה עברו חק במה שמינו הפרנסים וגם שמעון ולוי נשבעו לבטל את המצוה במה שנשבעו שלא ללכת לקהל קדוש של מעלה שהרי היו מחוייבים חיוב גמור ללכת שם כל זה לא היה אלא עד תשלום זמן ארבעת בוליטאש אחרונות שעשו כפי מה שבא בשאלה הקדומה אשר רמזתי לעיל ובשעה שנשבעו היה צריך שיעבור זמן קרוב לשנה אחת לתשלום זמן הארבעה בוליטאש ולכן בשלמא אם שבועתם היתה שלא לצאת מק"ק הקראבאסרה ללכת לקהל קדוש של מעלה עד תשלום זמן הבוליטאש לבד ודאי שלא חלה השבועה כיון שהיו חייבים ללכת שם לקהל קדוש של מעלה בזמן המיוחד ההוא משום דהוי כמי שנשבע שלא לאכול מצה בלילי פסח אבל עכשיו שהיתה שבועתם לעשר שנים שנשבעו שלא ללכת לק"ק של מעלה להמשך זמן עשר שנים ודאי שחלה השבועה דמיגו דחיילה לזמן הנמשך אחר תשלום זמן הבוליטאש חיילה נמי לזמן מהבוליטאש ולא אמרינן דאין שבועה חלה לבטל את המצוה והוי כמי שנשבע שלא יאכל מצה שנה או שנתים דמיגו דחיילה אעיתים שאכילת מצה בהם רשות חיילה נמי על ליל פסח.
דברי ריבות · חלק רנ״ד סימן ו׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.