וטעמא דמילתא דתני במסכת שבועות פרק שבועות שתים בתרא שבועה שלא אוכל ואכל נבלות וטרפות שקצים ורמשים חייב ופריך בגמרא אמאי מושבע מהר סיני הוא רב ושמואל ורבי יוחנן דאמרי בכולל דברים המותרין עם דברים האסורין ופירש רש"י שאמר שבועה שלא אוכל נבילות ושחיטות דמיגו דחיילה השבועה אשחוטות חיילה נמי אנבלות וכן פסקו כל הפוסקים רב אלפס בפרק ערבי פסחים הביא לשון הירושלמי לפסק הלכה שבועה שלא אוכל מצה אסור לאכול מצה בלילי הפסח שבועה שלא אוכל מצה בלילי פסח לוקה ואוכל מצה בלילי הפסח ופירש הר"ן אסור לאכול מצה בלילי הפסח דשבועה חלה לבטל את המצוה ואל תעשה בכולל הילכך האיך שבועה מיגו דחיילה אמצה דכל ימות השנה חיילה נמי אמצה דליל פסח אבל שבועה שלא אוכל מצה בלילי פסח כיון דהכא ליכא כולל אין שבועה חלק לבטל את המצוה וגם הרמב"ם הלכות שבועות פרק חמישי כתב נשבע שלא יאכל מצה שנה או שנתים הרי זה אסור לאכול מצה בלילי הפסח ואם אכל חייב משום שבועת ביטוי ואין זה שבועות שוא שהרי לא נשבע שלא יאכל מצה בלילי הפסח אלא כולל עתים שאכילת מצה בהם רשות עם עת שאכילתה בו מצוה ומתוך שחלה שבועה על שאר הימים חלה על ליל הפסח וכו' וכן הטור יורה דעה סימן רל"ו פסק כן.
דברי ריבות · חלק רנ״ד סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.