דברי ריבות · חלק רנ״ג סימן א׳

שאלה ראובן נפטר לבית עולמו וחיי לרבנן ולכל ישראל שבק והניח שני אחים בחיים חייתם שמעון ולוי ובן אחד ליהודה אחיו שכבר מת ובנות שני אחים אחרים זבולון ובנימין שכבר מתו ובנות זבולון הם שתים הא' נשואה והאחרת בתולה ולבנימין אחיו בת אחד וצוה ראובן מחמת מיתה שיתנו מנכסיו לבת אחיו זבולון הנשואה אלף אשפרוש ולבתולה י"ב אלף אש' ולבת אחיו בנימין עשרים אלף אש' ולהקדש ישיבת ק"ק איבורה שלשה אלפים אש' ולת"ת אלף ומאתים אש' ואמר שאם בן אחיו יהודה יתרצה לקחת לאשה את בת שמעון דודו שהוא מצוה שיטול חלק שוה מנכסיו כשמעון ולוי ואם לא ירצה ליקח אותה לו לאשה אז יטול אלף לבנים בעד החלק המגיע לו מנכסיו ואחר שנפטר ראובן הוזקקו ב"ד לדרישת שמעון לדרוש העדים שיעידו אם פי' ראובן הנפטר כמות נכסיו כמה היה ואם היה נשאר להם בתורת מתנה או ירושה או סתם הדברים כנראה מהצואה ואחר האיומים הראויים עמדו והעידו בתורת עדות שהוא ציוה בפירוש ששאר נכסיו חוץ מהמתנות וההקדשות היה נותן במתנה גמורה לשני אחיו שמעון ולוי וכו' ועתה קם בעל בת זבולון ואמר שאשתו ואחותה הבתולה יורשת חלק שוה ככל אחיו זולת המתנות שנתנו להן הכתובות בשטר הצואה שהן עומדות במקום אביהם כי מה שהעידו העדים הם סותרים מה שהועד בשטר הצואה ושמעון טוען שאין לבת זבולון חלק ונחלה רק האלף אש' יורנו מורינו הדין עם מי.