פירוש מס' כתובות דף י"ד סוגיית אלמנת עיסה תנו רבנן אי זו היא אלמנת עיסה כל שאין בה לא משום ממזרות וכו' כתב רש"י איזו היא אלמנת עיסה שהעידו עליה שהיא כשרה ועוד כתב רש"י שמעתי כל שאין בה וכו' לקמיה פריך היינו תנא קמא ועוד כתב ואין מכירין חללין שביניהם ולקמיה פריך האמרת רישא איזו היא אלמנת עיסה כל שנטמע בה כונת רש"י בכל אלו הלשונות הוא שהרגיש דמאי קא פריך בגמר' כל הני קושיות דקא פריך מאי שנא הנך דאורייתא חלל נמי דאורייתא וכו' ותו אמר ר' מאיר שמעתי וכו' היינו תנא קמא וכו' וגם הא אמרת רישא חלל כשר וכו' נימא דפירושא דברייתא הכי הוא איזוהי אלמנת עיסה דפליג רבן יוחנן בן זכאי וגזר שלא להושיב ב"ד על כך ופירש רש"י להתירה לכהונה דודאי אסורה כל שאין בה לא משום ממזרות וכו' כלומר עם היות שאין בה לא משום ממזרות ולא משום נתינות ולא משום עבדי מלכים כי אם משום חלל לבד אפי' הכי גזר רבן יוחנן בן זכאי דודאי אסורה והשתא ניחא דר' מאיר פליג אתנא קמא וקאמר כל שאין בה א' מכל אלו כי אם ספק חלל משיאין לכהונה ור' שמעון בן אלעזר קאמר איזו היא אלמנת עיסה שאסר רבן יוחנן בן זכאי כל שנטמע בה ספק חלל ופליג אתנא קמא דרבי מאיר בחלל ומודה לתנא קמא דברייתא בחלל ופליג לתנא קמא בברייתא וגם לתנא קמא דר' מאיר בממזר דאלו לתרוייהו כל שיש בה משום ממזר אסור ואלו לר' שמעון בן אלעזר כשר משום דמכירין ישראל ממזרים שביניהם והשתא ליכא לאקשויי כלל לזה פירש רש"י ואמר איזו היא אלמנת עיסה שהעידו עליה שהיא כשרה שאי אפשר לפרש באופן אחר משום דשלילת הממזרות והנתינות ועבדי מלכים הוא סבת כשרות ולכן ניחא שפיר לומ' איזוהי הכשרה מי שאין בה לא זה ולא זה ששלילת אלו הספקות היא סבת הכשרות אבל אי אפשר לפרש איזו היא אלמנת עיסה האסורה כל שאין בה לא זה ולא זה אדרבה אם יהיה בה כל הספקות האלו היא יותר אסורה ולכן כיון שמשמעות הלשון משמע שבא לפרש איזו היא הכשרה ונמצא שמשום חלל כשרה אם כן רבי מאיר היינו תנא קמא וגם רבי שמעון בן אלעזר דקאמר איזוהו אלמנת עיסה פירושו דומיא דרישא שבא לפרש איזוהו הכשרה ועם זה קשיא דקאמר אין מכירין חללין שביניהם לכך כתב רש"י לקמיה פריך וכו' כלומר זה הפירוש מוכרח הוא מתוך לשון הברייתא ואף על פי שאלו הקושיות נמשכות מזה הפירוש לקמן פריך להו ומתרצן.
דברי ריבות · חלק רנ״א סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
