דברי ריבות · חלק כ״ה סימן ג׳

זה שייך לקמן או אפשר לפרש כונה שניה בגירסא שרש"י מביא ראייה לפירושו מהגירסא הנמצאת בספרים ואמר בכל הספרים גרסינן מאן תנא מראות נגעים ולא גרסינן בשום ספר שנים שהם ד' וטעמא מאי משום דכולי עלמא הכי אית להו ואין משם הוכחה דלא אתי מתניתין כר' עקיבא אבל מגירסת מאן תנא מראות נגעים יש הוכחה דלא אתי כרבי עקיבא משום דמראות נגעים הוא שם המשנה והכונה הוא למאי דקתני לבסוף שניה לה כסיד ההיכל וכיון שכן בשלמא לרש"י דסבר דכיון דקתני דסיד הוא תולד' לבהרת ודאי דמצטרף ניח' דקאמר מאן תנא מראות נגעים דלא כר' עקיבא אלא לתוספות דסברי דאפשר להיות תולדה בלא צירוף מה מוכיח דמתניתין דלא כר' עקיבא ממראות נגעים כמו שאין הוכחה מגירסת שהן ד' משום דלכולי עלמא הכי אית להו גם מגירסת מראות נגעים ליכא הוכחה שגם רבי עקיבא הכי אית ליה דסיד תולדה דבהרת ואין מצטרף עמה ע"כ מאן תנא מראות נגעים גרסינן ולא גרסינן שנים שהן ארבע כונת רש"י בזה הוא שהרגיש קושיא לפירושי שכתב שאין תולדה בלי צירוף וזה דבשלמא אליבא דתוספות דסברי דאפשר תולדה בלא צירוף אי אפשר לגרס שנים שהם ארבע שלא היה מכריח כלל מתני' דלא כר' עקיבא דאף על גב דשנים שהם ארבע משמע שמכל אב יוצאה תולדה אחת מ"מ אפשר שלא יצטרף התולדה עם אביה ולכן פירש רבי עקיבא ואמר זו למעלה מזו לומר דאף על גב דסיד תולדה לבהרת מ"מ לא יצטרף כי אם לשאת שהוא למעלה הימינו ולכך גריס מאן תנא מראות נגעים שהוא שם המשנה דקתני שניה לה שמשם מכריח כמו שכתבו התוספות אבל לפי' רש"י שכתב שאין תולדה בלא צירוף עם אביה א"כ תקשי ממאי דקאמר שנים שהם ארבע דמשמע שמכל אב יוצאה תולדה אחת. א"כ נראה דסיד מצטרף עם בהרת ורבי עקיבא סבר זו למעלה מזו.