וכיון דרוכב מיירי דאזיל מעט מחמתיה גם יושב הנאמר בענין כלאים אזיל מעט מחמתיה משו' דהיינו יושב היינו רוכב ונמצא כי כמו שברוכ' אית ביה כל מה דשייך לקנו' גם ביוש' אית ביה כל מה דשייך לעבור עליו משום כלאי' דהא דאזיל מחמתיה וכיון שכן נוכל להוכיח דין קנין מדין כלאים דכיון דביושב אע"ג דאזיל מחמתיה לא חשיב הנהגה ופטור אף ברוכב אף על גב דאזיל מחמתיה לא חשיב אותה הנהגה ולא קני ולפי זאת השיטה גרסינן שפיר הגירסא שהביא רש"י למאן אי לר' מאיר הא קאמר רבי מאיר פוטר את היושב בקרון וודאי שהוא הדין נמי דרוכב לחודיה לא קני דשפיר ילפינן דין קנין מדין כלאים כיון דאזיל מחמתיה וכיון שכן נידון ונאמר ומה רוכב לחודי' לא קני רוכב במקום מנהיג מבעיא דלא כי קא מבעיא לי לרבנן מאי מי אמרינן דעד כאן לא קאמרי רבנן דיושב חייב אלא ביושב לחודי' והוא הדין ברכוב לחודיה אבל ברכוב במקום מנהיג לא או דילמא לא שנא ופשיט מדאפיך שמואל וכו' ש"מ לרבנן רכוב לחודיה לא קני וכל שכן וכו' וזה דכיון דרבנן סברי דיושב פטור ודאי דסבר דרוכב לחודיה לא קני דדין קנין ילפינן מדין כלאים שבכל אחד ואחד מהם אית ביה הדבר הנלוה והצריך אליו כמו שכתבתי באופן שמה שעולה במסקנה לפי שיטת התוספו' הוא דסבר שמואל דרוכב לחודיה לא קני וזהו מה ששמע רב יהודה משמואל כשאמר חד קני וחד לא קני. וזהו מה שפירשו התוספו' שגם זה נכנס בספק שנסתפק רב יהודה אם שמע ממנו ברוכב לחודיה.
דברי ריבות · חלק כ״ד סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
